קרח נמס מבפנים
איך המים שוטפים
חלקים שאספנו בדרך
ואפילו שקודם היית פה
היו לי ספקות שרצית אותי
כמו שהייתי
קרח נמס מבפנים
איך המים שוטפים
חלקים שאספנו
ובטח שכחת כבר אותי
לפחות תשקרי...
לפחות תשקרי.
עד שהיה נראה שהכל הסתדר, ושעכשיו הגיע הזמן שנהיה מאושרים
פתאום בא הדבר הזה, שהראה לי שלא.
ובהתחלה לא הבנתי איך אנשים יכולים לשנות רגשות כל כך מהר.
אבל אין ממש מה לעשות, אחרי הכל, לא תמיד הכל בשליטתי. במיוחד שמדובר על מערכת יחסים עם עוד מישהו.
אני לא הפסקתי לאהוב אותו, אולי היה לי יותר קל אם זה היה אחרת.
אבל אני כן מתבאסת נורא שמשהו שהיה כל כך ברור שצריך לקרות, פשוט לא קרה.
פשוט ציפיתי שיקרה משהו, זה היה ברור כמו שהשמש זורחת.
אני לא אתחיל לרחם על עצמי, למרות שזה הדבר הראשון שהייתי עושה. אני יודעת שלא באשמתי קרה מה שקרה, ושמה שצריך לקרות יקרה. ויהיה טוב. וגם אם יהיה רע, אני ארצה לעבור את זה עם אנשים שאני אוהבת.
הייתה גם הצגה, "גן עדן" עוד פעם.
היה ממש נחמד. ונהניתי מאוד.
כל כך מדהימים אותי כל האנשים שם, באמת, אתם מקסימים! ולא הייתי עוברת את זה בלעדיכם! (ברור, אף אחד לא היה מבין את הבדיחות שלנו..חח) 3>
צריכה לבוא עכשיו התקופה הטובה, לא?
עוד 6 ימים יומולדת!
ואני אהיה בליווים. חוויה.. חח
שיהיה לכולם שבוע נפלא,
מיכל.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
