"הולכים, הרחובות שקטים אותו הנוף של הדמדומים נחים על ספסלים ולא יודעים דבר.

מאוד מדאיג אותי הסוף, מאוד מפחיד אותי לחשוב על מה יהיה איתי ואיך זה נגמר.

לפעמים זה עוזר שאנחנו מציירים קווים ונקודות קטנות ומספרים משחקים הרבה בכדורים, בוכים.

לא, אל תלכי עוד. השמיים מחכים

אל, תוותרי עוד למים הקרים, למים אבודים

חיות קטנות בתוך ערים גדולות מתרוצצות, הן משלמות מחיר הן לא מבינות הכל בגלל שבאנו לכאן

רק שלא אשמע קולות בתוך הראש ולא יהיו פחדים לא מובנים, שלא אפול לרחוב עייף מול כולם."

אוף. למה כל פעם שהוא לא שולח הודעה, או אסאמאס אני מתחילה לפחד שאולי הוא לא באמת אוהב אותי וכל השטויות האלה. למה כל דבר מערער לי הבטחון. זה הורס לי את כל היום.

אפשר להגיד שאני מאוהבת. אולי אפילו מאוד מאוהבת. אהבה ראשונה? חחח ניראה לי שכן.

היה היום שיעור אחד המצחיקים. נתוש- יא מצחיקולה "את על הכוונת" D:. כמעט ניצחתי בדג מלוח, אבל לא. XD

יום חמישי הופעה של מטרופולין עם יובאצ'!! איזה כיף! אני ממש מחכה לזה.

שיהיה שבוע טוב והמשך יום נעים!

אוהבת,

מיכל.