הייתי רוצה משפחה אידיאלית. שכשמשהו קורה לאחד מאיתנו, אם זה עצוב או שמח, ישימו לב.

הייתי רוצה אמא שתבין אותי, ושבדך תבין גם שעונשים זה לא עוזר.

הייתי רוצה להרגיש חלק מהמשפחה שלי, להבין איך זה שבאמת יצאתי מהם.

הייתי רוצה לשמוח קצת עם המשפחה שלי, לדאוג קצת למשפחה שלי, לאהוב אותה.

הייתי רוצה לחבק את המשפחה שלי, חיבוק של אהבה.

הייתי רוצה להעריך את המשפחה שלי, ולהבין אותה, טיפה.

הייתי רוצה משפחה אידיאלית. הייתי רוצה.

היום יום הזיכרון ליצחק רבין.

אני לא יכולה לתאר איזה יום מגעיל היה לי.

להיזכר בהכל, כל פעם מחדש. בתמונות, בשורות שחוזרות על עצמן ומגבירות את המשמעות של היום הזה. ואת הקושי של היום הזה.

כל שיר, מקבל משמעות, כל התמונות, כאילו מהלכות וקמות לחיים.

ויש בי פחד גדול, שזה ישכח יום אחד. וזה באמת עצוב. שאפילו הזיכרון הזה, הסיכוי היחידי שלנו לחיות בשלום, ישכח, ויעלם.

שלום, חבר.