לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

בלוג הסיפורים שלי:)


הסיפורים סערת חודש יולי ויתום נפש:P

כינוי:  המספרת:]

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2007

פרק 19- משפחה


תיקנו לי סופסוף את האינטרנט:P

אבל הוא עדיין מדי פעם לא מתחבר אז אני אנצל את ההזדמנות שהוא מחובר ואשים לכם פרק:]

לא יודעת מה איתכם אני אהבתי את הפרק הזה..

 

ודרך אגב, אחרי הפרק הזה אני מבטיחה שאני אנסה לא להוסיף יותר דמויות.. לפחות כמה שפחות,

כי נראה לי שאתם כבר לא יודעים מי זה מיD:

 

זהו..=]

שתגיבו?:P

 

-

פרק 19

-משפחה-

 

"מה..?! מה זאת אומרת בת דודה שלך?!"

"הנה.. נוו זאת.. זאת אומרת אני לא יודע איך היא נראית.. אבל.."

"אחי אתה עושה צחוק?! אם אתה לא יודע איך היא נראית איך אתה יודע שזאת היא בכלל?!"

"לולה קייט ברק..."

"ו...?"

"קייט ברק.. אני לא בטוח בשם הפרטי.. אבל זה?! חוץ מזה היא ממש דומה לדודה שלי פה!"

"אוי נו בחייאת אחי נראה לך שזאת באמת היא?! היית יודע אם היא במוסד סגור.."

"דווקא לא, אנחנו בכלל לא בקשר איתם.."

"נו אז איך אתה בכלל זוכר איך היא נראי.."

"שמע!!" קטע אותו תום, "אין לי עצבים אליך! אני אומר לך שזאת היא!!"

"אוקיי אוקיי אז נניח שזאת באמת היא.."

"זאת היא!!"

"..אז מה אתה מתכוון לעשות עם זה?!"

"אני לא יודע.."

"נו אז יופי.."

"בעצם.. יש משהו שאפשר לעשות.." חיוך הופיע לפתע בפניו של תום.

"אממ.."

"אח שלך!!"

"הוו אין סיכוי!"

"נו אחי אם רק נמצא את אח שלך נוכל לברר ממנו עלייה.. הוא חייב לדעת משהו!"

"כן ברור.. ברור שנמצא אותו.. סתם כי כל המשטרה של הינאטי לא מצאה אותו.."

"טוב אז מה אתה מציע שנעשה?!"

"אולי אפשר לנסות לברר עלייה במוסד.. אנחנו גם ככה בדרך לשם.."

"אפשר לחשוב שייתנו לנו פרטים עלייה!"

"אה ועל אח שלי כן?!"

"הוא מהמשפחה שלך!"

"והיא מהמשפחה שלך..!"

"טוב אני אנסה בסדר?!"

"יופי.. למה לא סתם נגררתי לפה.."

"מישהו ביקש ממך לבוא?!"

"לא ביקש.. הכריח!" מלמל ג'ק המעוצבן והתחיל להתקדם לשלט הגדול שהיה לא רחוק משם, שבו היו חצים לכל מיני מקומות בהינאטי.

 

 

"אני מצטערת, אבל לא עבר אצלנו אף אחד העונה לשם תום פראנק.."

"אני יודע שלא.. זאת אומרת.. אם הוא היה נכנס למוסד אז הייתי יישר יודע.. רק ש.. אני כבר לא יודע איפה למצוא אותו.."

"חשבת אולי לשכור מישהו שימצא לך אותו?"

"כן חשבתי.. ויותר אני לא עושה את זה.. אחרי שני הטמבלים ששכרתי.."

"אולי מישהו שמכיר את תום.."

"הם בהחלט מכירים.." מלמל ג'וש בעיוות פנים.

"מצטערת, לא אוכל לעזור לך יותר.."

"זה בסדר.."

"אבל.. אני מבינה שעידכנו אותך לגבי אחותו?"

 

"דנה.. תקומי נו דנה.. דנה!!"

"אה..?" מלמלה דנה בכל ישנוני.

"את באה או לא?!"

"מה..? מתי? לאן?" היא עדיין הייתה חצי ישנה.

"לסמטה! סתומה כבר חמישה ל10!"

"מהההה?!?!" קפצה דנה בבת אחת וכמעט נתקעה בראשה בלולה.

"הוו סוף סוף!!"

"איך נרדמתי?!"

"תרגעי נו.. את לא צריכה להתארגן או משו.. את כבר לבושה.."

"כן אבל.. אויש חכי שנייה" היא הלכה לכיור הקטן שהיה בפינת החדר וצחצחה שיניים במהירות שיא.. לפחות בשבילה..

"טוב נו מה כבר יקרה אם קצת נאחר?!"

"נראה לך?! אני שונאת לאחר לדברים כאלה.."

"מה שתגידי.." מלמלה לולה בייבוש.

אחרי 3 דק' הן כבר היו בתוך העץ.

 

אלכס וסדריק יצאו ממאחורי העץ כשמייקל נגרר אחריהם אחרי חצי שעה של שכנועים מצד חבריו ולפניהם התגלה מעגל יושבים ענק שכלל בתוכו את סטיב, דנה ולולה ו3 השותפות שלהן לחדר שאלכס זכר שלאחת מהן קוראים זואי, ועוד כמה שהוא לא הכיר אבל זכר שהם חברים של מייקל. חוץ מהם היו עוד איזה שישה שהוא לא ראה אף פעם במונד.

אלכס לא ציפה שיבואו כ''כ הרבה.

"היי אנשים!" קפץ סטיב, "בואו לכאן.."

שלושתם התיישבו במקומות הריקים שהיו מצד אחד של סטיב.

"טוב אז רגע.. כולם פה?" שאל סטיב. אף אחד לא ענה.

"אממ.. טוב למה שכל אחד לא יציג את עצמו בשביל החדשים מאיתנו.." דנה פזלה ללולה ואלכס שישבו לידה.

"ואת הגיל" הוסיפה לולה.

"למה את הגיל?" הופתע אלכס.

"אני רוצה לדעת עם מי יש לי עסק" היא חייכה.

"טוב נו.. אני זואי! ואני בת 11.."

"קורין.. גם עוד מעט 11.."

"אני גם.. ואני קאיורי" היא חייכה.

"טים.. בן 13"

"מישל.. בת 11"

"רוג'ר.. גם 11"

"מזה כולם פה בני 11?!" התפלא אלכס.

"דווקא לא.. אני ניקול ואני בת 10.."

"הבדל גדול.." פלט בציניות.

"אני מאט.. 12"

"ג'ייק.. 13"

"דני.. 12"

"רוברט, 13"

"אני קים, בת 9"

"אני אליזבת" חייך סטיב.

"אתה אידיוט.." מלמלה לולה.

"מייקל.. 13"

"13?!" קפץ אלכס, "אתה רוצה להגיד לי שאני תקוע בחדר שלי עם שני מתבגרים?!"

"הי בנאדם! אני כולה 12" חייך סדריק.

"אלוהים.." מלמל אלכס, "טוב אני תום... ואני בן.." הוא בא להגיד 8 ואז נזכר שבדיוק לפני שבוע היה לו יום הולדת והוא אפילו לא שם לב, "9.."

"לולה.. 10"

"דנה" היא חייכה, "בת 11.."

ג'ייק דני ורוברט היו החברים של מייקל, ומאט ורוג'ר היו שותפיו של סטיב.

זה כל מה שהצליח להבין אלכס מהבלגן שנהיה שם אחרי שהם סיימו להציג את עצמם.

"טוב.. סתמו!!!" שאג מייקל ואלכס חשב שזה כבר משהו נחמד, שהוא אומר משהו בכל הפגישה הזאת חוץ מהשם שלו ומהגיל שלו..

"אנשים!! אתם רוצים לשחק או לא?!"

כולם השתתקו והביטו בדנה כלא מבינים.

"אוי נו.. אל תגידו לי שאתם לא תשחקו!"

 

לורה ישבה על עדן החלון שבחדר המרובע הקטן והביטה דרך הסורגים לנוף העצום של הינאטי. הדבר היחיד שהיה טוב בעונש שלה, לדעתה, היה שהיא נשלחה לחדר מס' 21, שהיה אחד מחדרי העונשים בקומה השביעית. 20 החדרים הראשונים היו בקומת המרתף ומניסיונה הקודם, היא למדה שהם פשוט נוראיים..

לכן היא הרגישה הקלה עצומה כשנשלחה לחדר הזה, לאחר שהמנהלת הכעוסה גילתה ש20 החדרים שבמרתף תפוסים.

היא הביטה בשעון שהיה תלוי על אחד הקירות. 7 בבוקר.

היא ירדה מעדן החלון הגבוה בדיוק בזמן כדי לשמוע חריקה של מפתח בתוך המנעול של הדלת. העונש שלה על כך שניפצה בטעות את מדף הפסלים היקרים מהזכוכית של גברת ברנר, נגמר, סוף סוף, היום.

 

תום וג'ק נעצרו מול שער שחור גבוה, שהוביל לחצר די גדולה ושוממת.

תום חשב שהיא קצת מצמררת, אולי בגלל שהיא כ''כ ריקה, ואולי בגלל שהיא כזאת מאובקת  וחסרת כל צמח.

הם החליפו כמה מלים עם השומר, שנתן להם להיכנס רק לאחר שג'ק שכנע אותו שהם באו לקרובי משפחתם, או לפחות, איך שזה נקרא במוסד, 'לבקר משפחה'.

כשהם הגיעו לדלת הכניסה הגדולה, פגשה אותם שם איזושהי עוזרת שהייתה צריכה להוביל אותם לחדר המנהלת.

המוסד דווקא נראה הרבה יותר נחמד מבפנים, אך עדיין קצת קר.

הם הלכו במסדרון אחרי העוזרת, שהציגה את עצמה כאנג'לינה, וראו מרחוק נערה מוזנחת ומלוכלכת, שנראתה בערך בגיל שלהם, והובלה ע''י מישהי קשוחה לאחד מהחדרים שלידם הם חלפו לפני רגע.

"וואי.. בטח זה לא המקום הכי נחמד להיות בו.." מלמל תום לג'ק.

"תאמין לי שלא.." לחש לו בחזרה ג'ק.

הנערה כנראה שמעה אותם, כי היא הסתובבה אליהם כאשר הם חלפו לידה.

"בואי לכאן, לורה" פלטה השומרת בעצבים לנערה ונכנסה איתה לאחד מהחדרים.

הם הגיעו לחדר המנהלת בדיוק כשהיא יצאה משם, ביחד עם עוד מישהו.

"להתראות אדון פראנק, ואני שוב מצטערת שלא תוכל לפגוש את בתך עכשיו, תוכל תמיד לבוא פעם הבאה, בשעות שהביקור.." היא אמרה לו והוא הלך.

'אז עכשיו אלו לא שעות הביקור..?!' מלמל לעצמו תום, 'מעניין אז למה השומר הכניס אותנו..'.

ג'ק ככל הנראה, חשב את אותו הדבר, כי הוא הסתכל על תום במבט מופתע כאשר הם נכנסו למשרד, בעקבות גברת ברנר.

 

ג'וש נכנס אל ביתו העלוב וסגר אחריו את הדלת. הוא הגיע, תוך שניות ספורות, לחדר שלו וניגש היישר למדף שבו עמדו תמונות ישנות וממוסגרות.

הוא לקח בידיו תמונת שחור- לבן,  שבה נראו בבירור ילד, ילדה קצת יותר גדולה ממנו, ותינוקת,ליד זוג הורים מחייכים.

"איך יכולתי לאבד את ארבעתכם? איך?" הוא מלמל לעצמו.

 

-

 

דרך אגב.. עוד מעט אני אשים את עמודי הדמויות,

רשמתי לכם את כל הדמויות שהיו עד עכשיו בסיפור ורשמתי על כל אחד..

ואני אוסיף לשם דמויות כל פעם שיהיו חדשות.. ולא יהיו עוד הרבה.. בטח שלא בזמן הקרוב:P

 

זהו=]

תגיבו?

נכתב על ידי המספרת:] , 26/10/2007 13:09  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



2,331

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להמספרת:] אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על המספרת:] ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)