I'll Forever stay , your perfect enemy
לא סימפטית, אנטיפטית.
|
 כינוי:
Never_minD בת: 35 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2009
 ימי צבא..
הימים טסים , הדקות חולפות בלי שנשים לב... מבזבזים עוד זמן וזמן - כדי שיזוז כבר הפז"ם.
ארבע חודישם בצבא עוד מעט ועוד לא עשיתי שום דבר, פשוט כלום.
ההרגשה הזאת שאתה לא שווה כלום, שאתה לא טורם כלום, שאתה סתם עוד מספר סידורי ברשימה.. מרעילה את המחשבות.
לפני הצבא דימיינתי שככה יראה השרות שלי. לעשות כלום - לחזור הביתה- ולהמשיך בכלום.
אחרי שהתגייסתי הבנתי - שאין טעם לבזבז שנתיים לכלום.. אם אני כבר בצבא , נותנת שנתיים מהחיים שלי , הם צריכים לבוא לתועלת של צד כולשהו- או של המדינה או לפחות לצד שלי....
נקווה שאחרי הקורס זה ישתנה
| |
 סימן שאלה
זה נראה כיאילו זה כבר לא משנה.. כמה חיבוקים ונשיקות ניתן.. הכל נהיה אותו דבר.. הרגל שכבר לא מחמם מבפנים.
זה נראה כיאילו זה כבר לא משנה כמה נריב.. בראשנו ירוץ משפט אחד ויחיד.... שזהו.. נמאס, נמאס מהכל. שזהו, הכל נעלם, נגמר.
קשה להודות, קשה לדמיין את החיים בלי השני, אבל הזמן הראה את שלו.
הכל לא אותו הדבר כמו פעם,
ונראה כיאילו רק לדברים הרעים יש משמעות וניצוץ
והזמנים הטובים הניפו דגל לבן .
איך זה שכל הדברים הרעים באים בגל.. תקופה מחורבנת
והדבריםה טובים קורים פעם באלף שנה.. ולא באלף שנה שאני נמצאת בהם
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
