I'll Forever stay , your perfect enemy

השבועות חולפים מהר. ונראים כמו יום ארוך שאתה כבר רוצה שיגמר. כל יום מתחיל ונגמר באותו המסלול, כל השאר רק מקשט את הכלוםה שורר. והנה אני פותחת את העיינים ביום שישי- ופאק- עוד שבוע וקצת לצבא, ואני עוד לא קניתי כלום או אפילו לא התחלתי להתרגש כמעט.

אני מסתכלת על מה שהספקתי לפני הצבא.. וזה פשוט מטריף עד כמה יכולתי להספיק עוד. עבדתי ב2 מקומות, הרווחתי מספיק כסף כדי לעושת פסיכומטרי ורישיון ועדיין יש לי מספיק כסף כדי להרשות לעצמי כל מה שאני רוצה ובאמת צריכה.

הצבא אומנם אינו סוף לחיים, אך את הימים שנותרו אנו סופרים ומתייחסים אליהם כיאילו הם האחרונים מסוגם. 

בעע =\ אמא שלי עברה תאונת דרכים, תאונת שרשרת, 3 מכוניות נכנסו בה.. עכשיו היא בדרך לבית חולים.. נשמעת גרוע והדאגה ממלאת את כולי=\

בעע איזה חרא של מזל עובר פה במשפחה.. אני מקווה שהכל יהיה בסדר=\ למרות שהיא מתלוננת על כאבים חזקים בראש ובצוואר.

קיצר חרא=\

אלוהים, איפה אתה?

*עריכה*

אמא חזרה מבית חולים. ברנטגן אין שום סימן לכלום. יש הקאות. כאבי ראש. סחרחורות. חשד לזעזוע מוח- אך הרופאים שלחו הביתה...=\ קיצר כרגיל עם אותה התיקווה.