הספירה לאחור החלה.. וחצי ממנה כבר מאחוריי.
הזמן מושך אותי איתו למערבולות, ואז אני מוצאת את עצמי לבד.
הזמן הוא בוגדני ,וכולנו מתפרקים ביחד איתו.
הזמן הוא אויב, ומצד שני, רק הוא נותן לנו הזדמנות לתקן את הטעויות.
התאהבתי בתוכנית בערוך 8 (HOT) "בעקבותה שבטים האבודים". בתוכנית יש את ברוס פרי שמטייל בכוחות עצמו בכל מיני חלקים בעולם שיד האדם לא נגעה בהם, וחיי עם שבטים בעמק הג'ונגל ולומד על אופן חייהם . נשמע משעמם, ככה גם אני חשבתי. אבל זה ממש לא. אני רואה אותה, ורואה אותם, את האנשים החצי ערומים האלא שעושים מדורות וצדים ושואלת את עצמי- מי התקדם יותר, אנחנו או הם? אנחנו נולדנו עם כפית זהב בפה, לא עשינו כמעט שום דבר מועיל במו ידנו, הכל נקנה או נעשה על ידי פרות הטכנולוגיה המודרנית. והם לא רק שורדים, אלא גם חיים עם גאווה עצומה. הם לא שואפים להיות כמונו- כי אז הם מאבדים מעצמם, אך עדיין מעריכים את כל שאר העולם ואת השגיו. לעומת זאת, כל בן אדם מהמדינות המפונקות יביט עליהם ויגעל, וישכח שגם אנחנו ההינו כאלא- ואיבדנו חלק ממה שאנחנו.
למידע נוסף על התוכנית..

***
נותרו 6 ימים לגיוס אה?