I'll Forever stay , your perfect enemy

השבועות חולפים מהר. ונראים כמו יום ארוך שאתה כבר רוצה שיגמר. כל יום מתחיל ונגמר באותו המסלול, כל השאר רק מקשט את הכלוםה שורר. והנה אני פותחת את העיינים ביום שישי- ופאק- עוד שבוע וקצת לצבא, ואני עוד לא קניתי כלום או אפילו לא התחלתי להתרגש כמעט.

אני מסתכלת על מה שהספקתי לפני הצבא.. וזה פשוט מטריף עד כמה יכולתי להספיק עוד. עבדתי ב2 מקומות, הרווחתי מספיק כסף כדי לעושת פסיכומטרי ורישיון ועדיין יש לי מספיק כסף כדי להרשות לעצמי כל מה שאני רוצה ובאמת צריכה.

הצבא אומנם אינו סוף לחיים, אך את הימים שנותרו אנו סופרים ומתייחסים אליהם כיאילו הם האחרונים מסוגם.