כואב לי הראש. אני לא בטוחה אם זה מאיזה אוכל מקולקל שאכלתי או מהמלחמה. העיר כבר כמעט התרוקנה, אנשים עוזבים את העיר או סתם לא עוזבים את הבית לשניה מחשש. אני כלואה בבית הזה כבר שבוע שלישי,משתגעת כבר מהקירות. מכייון וזה אשדוד, כל גראד שעף גם לישובים ליד מעורר פה אזעקה- וכמובן מהומה ,לחץ והרבה הרבה צעקות במיוחד מאחותי שצורחת כיאילו מנסרים לה איזה איבר :\.
כואב לי הראש, נמאס לי לבלוע כדורים עם כימיה, זה מילא לא עוזר. כמו המלחמה הזאת, כמה שהם לא נלחמים, המצב נשאר כמוש הוא היה. המודיעין שלנו על הפנים... בושה.
כואב לי הראש. מהמדינה הדפוקה הזאת. שנה שעברה כשהיתה שביתה של חודשיים- ובטלו לנו את כל מועדי חורף למועדי קיץ והיו לי בסביבות ה30 בגורוית בקיץ- אף אחד לא עשה כלום. אבל עכישו, בתנאי מלחמה כל עיר נלחמת שתלמיני יא' יב' ילמדו כדי לא לפספס את הבגרויות. איפה ההגיון? לנו הרסו את הציונים בגלל שביתה מטומטמת- ואתם סוחבים ללמוד כשהעיר בכוננות. הבנתי שאני לא הוכלת להגיע לנקודת איזון והגיון, אחרי הכל, מדינה של יהודים.
כואב לי הראש. לשמוע כל יום על עוד ועוד פצועים והרוגים, כש מטרות המנהיגים שבחרנו הם לא יותר ולא פחות מאשר לצבור עוד ועוד קולות בבחירות שיערכו בפברואר. הם לא חיים פה, הם מנהלים את החים שלנו מרחוק וחושבים שהם מודעים להכל. אני בספק אם אני אבחר בבחירות שיהיו - אף אחד מהמועמדים לא טוב מספיק כדי לנהל את המדינה הזאת. אנילא רוצה לקחת אחריות להדרדרות שעלול כל אחד מהם לגרום- בין אם זה מבצע קרקעי לא מתוכנן טוב או "סתם" גניבת הכסף של האוצר. אבל זו משמע של להיות מועמד לא? להציע לנו הרבה, לא לעשות כלום ולקבל על זה הרבה הרבה כסף.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Never_minD