Escaped Conviction |
כינוי:
lhphantom* בת: 34
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2009
[forever feels like home]
ושום דבר לא היה כמו שדמיינתי, כמו עם ההוא והחולצת סטרפלס הורודה בדשא.
אני יושבת בבית ומודדת בגדים שיצטיירו בפנטזיה שלי לפני שאני טורקת את
הדלת ויוצאת החוצה, אני בטוחה בעצמי. דמיינתי לנו עץ עצום שתשען עליו,
דמיינתי את עצמי שמה את הראש מלא הטירוף שלי על הרגל מלאת הפצעים שלך.
חווה קצת שקט נפשי מלא בבלבול מהסוג הטוב. דמיינתי שתיקה לא מביכה וחלוקת
סיגריות לחצאים. "את יודעת מה זה אומר?, כשאת מסדרת את השיער אחורה? את
מרגישה בטוחה אבל לא בטוחה. אי נוחות שכזו" אני מרגישה בטוחה כשהזרועות
שלו מקיפות אותי וכשאני חוזרת לספסל חוסר הביטחון חוזר ומוריד אותי למטה.
הצחוק הוא רק מנגנון הגנה, זה כבר לא באמת מדגדג. יש לי פרפרים בבטן והם
אוכלים אותי מבפנים, נהר המוות מחייך אליי וספינות מציעות לקחת אותי רחוק
יותר. אני ממשיכה במסלול החרדה שלי ומרסקת עוד כמה חלקים בחלום שבניתי,
מגיעה והוא מתנפץ לגמריי. אני שותה בשביל לשכוח, אני מפסיקה בשביל לחשוב.
ציפיות הן מתכון לאכזבות, אני אמורה כבר לדעת את זה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
