זה פשוט נהיה כבר בלתי נסבל! אני לא יודעת מה עובר עלי יותר, רגע אחד טוב לי אני מאושרת, ודקה אחרי זה רע לי ובא לי למות... המצבי רוח האלה יכולים ממש לעצבן!! והסביבה פשוט עוזרת בצורה נפלאה, הסביבה שלי יותר מלחיצה מעוזרת! במקום לתמוך רק מכשילים, מלחיצה,ממעיטה... אני נהיית פטטית בנסיון להשיג קצת תשומת לב, ומפספסת את אלו שבאמת שווים לתשומת לב הזאת, אלו שמנסים לתפוס את התשומת לב שלי,אני צריכה להתמודד, לעבור בית ספר הרי אני יודעת שזאת לא אופציה, ולמה שאני אעבור?! אני פשוט יכולה להרפות מהקשרים הנוכחים ולנסות קשרים חדשים, אני אובססיבית אני יודעת, אבל גם מאובססיה אפשר להתעלם ולשכוח,אני יודעת שיש אחרים שמתים לתשומת לב הזאתי שלי, ואני מתעלמת מהם בשביל כלום, בשביל ניסיון לא יוצלח להשיג קצת תשומת לב עלובה, מאשים שלא שווים אותה, האדישות תעזור לכם? זה שתהיו אדישים אלי זה לא יגביר את הצורך שלי להיות איתכם, אני שונאת אדישים, הדעתי היום למסקנה שזה הדבר שאני הכי שונאת בעולם! זה מישהו שתבוא אליו עם הכי הרבה התלהבות, והוא יבאס אותך, ולא ישים עלייך גם אם תדמם מולו למוות!!!
אז בשביל מה צריך את זה?! בשביל מה צריך את כל האדישות המעפנה הזאת?! מה הבעיה פשוט להיות אמיתיים?! זה שתתעניינו לא יוריד את התלהבות של אנשים בכם היא רק תעלה אותה.. הא ותחייכו כי אנשים לא אוהבים אנשים עצובים...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
חמודה וזה הכל =)