אתם מכירים את המצב הזה שאתם תקועים בבית שלכם, כאילו יצרתם כלא לעצמכם? הקפתם עצמכם בסורגים ובגדרות תיל וחשמל? מכירים את ההרגשה שאתם מתים לצאת החוצה, לנשום קצת אוויר צח, "לאגור קצת ויטמין D" אבל אין לכם מה לעשות או עם מי? או שלא משנה מה יציעו לכם לעשות, לא תרצו למרות שכל מה שבא לכם זה קצת לצאת החוצה עם חברים ועדיין שום דבר לא קולע לחשק שלכם, לרצונות שלכם, לפנטזיות שלכם? או שגם אם כן, אין לכם עם מי.. פשוט אין עם מי.. טוב, אולי זו רק אני, אולי זה רק החופש הזה שכבר יצא מכל כל כל החורים!
כל מה שאני רוצה זה לצאת החוצה, לבלות לי ו"לחיות את הרגע"..
ולמרות העובדה שיש לי אשכרה זמן פנוי-וזה קורה כולה רק... רק בתקופה הזו, אבל בכל זאת, אני לא עושה הרבה, ולא מנצלת את כולו כראוי, ואז כשיהיה יותר מדי מאוחר אז יבואו הזדמנויות, יתרפקו לי על הדלת ומה אוכל כבר לעשות בהן? תזמון נכון, אנשים נכונים, רעיונות נכונים..זה מה שצריך?
ואם יש לי רק חתיכות אחדות מהפזל?
(או הצליעה של הפוסטים שלי בזמן האחרון)