FAT32

אני מצטערת.

שהרסתי הכל.

הכול...

אוף..הלך לי בהתחלה כל כך טוב.

רצף של ימים טובים.

בלי כל הזוהמה שמסביב.

אוף.

תמיד זה נהרס בסוף.

תמיד.

אני יושבת כאן וצופה בכפלי השומן שעוטרים את בטני.

וזה כל כך מגעיל אותי.

רואה את הרגלים המגושמות.

וזה דוקר אותי מבפנים.

רואה את הפרצוף השמנמן.

וזה הורג אותי.

למה?!?!

אלוהים-רק בקשה אחת בקשתי.

גם אותה לא תגשים?!

אוף.

שבת ארורה.

חייבת ללמוד להשתלט על עצמי.

חייבת!

כוסרבק.