היום היה לי היום הכי מבאס, מעצבן, מגעיל ואני לא יודעת מה בחיים!!!!! אני כל כך עצבנית....
קודם כל בבוקר אחותי התעצבנה עליי...אני שונאת שזה קורה...אני לא אוהבת לריב איתה.
אחר כך בבית ספר אחד המורים היה צריך להחזיר לנו מבחנים והוא לא החזיר ואין לו יותר מתי להחזיר אותם...אחרי זה מורה אחת אמרה שהיא נותנת לי 68 בתעודה למרות שהציונים שלי היו 95, 95, 85 ואני בכלל לא פמפריעה בשיעורים. ובשיעור האחרון גיליתי שקיבלתי 58 במבחן במתמטיקה!!! 58 אתם מבינים??? אני חרשתי למבחן הזה כל כך ואני לא יודעת למה קיבלתי כל כך נמוך (מסקנה: אל תבזבזו לעצמכם זמן בהתכוננות למבחנים - גם ככה תיכשלו!).
כשחזרתי הבית גילית שאני במחזור!!!אוף אני כל כך שונאת את זה!! ומחר אני צריכה לנסוע לתל אביב.... כמה מבאס זה יכול להיות???
וגם הממיר שלי לא קולט כלום ואין לי טלוויזיה בחדר...
בגלל שלא היה לי מה לראות אז ישבתי בחדר וחשבתי לי ואז הבנתי שיש לי מלא צרות ואין לי את מי לשתף ולמי לספר ואין לי מי שיעודד אותי כשאני עצובה כי אני לא בקשר כזה עם ההורים שלי או עם אחותי ואני לא יכולה לספר להם כל מה שעובר עליי....(בגלל זה גם החלטתי לתפוח את הבולג הזה כדי שיהיה לי למי לספר ושאתם תקראו ותעזרו לי בבעיות שלי ותעודדו...ובגלל זה אני צריכה שתכתבו תגובות לא כדי שאני אשביץ שכתבו לי אלה שתעזרו לי ותעודדו אותי).
היום בכיתי לפחות חצי שעה (ואני לא מגזימה), הבנתי שאין לי חברים - כי שתי ה"חברות" שלי כל הזמן נפגשות ולא מזמינות אותי וכאילו הם כבר לא רוצות שאני אהיה איתן ודווקא ממש כיף לי איתן לפעמים חוץ מזה שהן טיפה ילדותיות ואי אפשר לדבר איתן כל כך. ויש לנו עוד ילדה בשכבה שגרה לידי והיא דווקא די בוגרת אבל כל פעם שאני חושבת על זה שאני עוד מעט נפגשת איתה אני מתבאסת ולא בא לי לצאת מהבית ולהיות איתה... אני לא יודעת בדיוק למה אבל ככה זה ועכשיו אין לי עם מי להיות.....
כל החיים שלי קורסים....הילד שאני אוהבת יודע שאני אוהבת אותו והוא לא רוצה לדבר איתי בכלל (ראו יום קודם), אין לי חברות, הטלווזיה שלי התקלקה, הציונים שלי נמוכים, אני די רעבה עכשיו ואני לא מוצאת מה לאכול, אני במחזור, אני מצוננת וכואב לי הראש (נראה לי שאני חולה) ובקיצור החיים בזבל!! נמאס לי מזה אני לא יודעת מה לעשותת....תעזרו לי בבבקשה!!!
(לכל מי שחושב שאני ממציאה את זה- הלוואי שהייתי ממציאה את זה...אני ממש ממש עצובה ומרגישה חרא!! איך חיים של בנאדם יכולים להיות כל כך קשים אהה?? אל תגידו לי שזה יעבור כי אני יודעת שלא...איך שאני עכשיו אני גם אהיה כשאני אהיה גודה ...הגיל הזה קובע מה אני אהיה בעתיד!!!!)
אני מקווה שתעזרו לי!!!בבקשה אני ממש מתחננת אני לא יודעת למי לפנות ומה לעשות (חשבתי על פסיכולוג אבל אני לא מעיזה לספר לו אתמה שעובר עליי, זה יותר מדי אישי)...
טוב...הלכתי לראות סרט במחשב הנייד שלי (זה שיש לי מחשב נייד לא עושה אותי מאושרת כמו שרובכם חושבים שהעשירים עשירים כי הם יכולים לקנות מה שהם רוצים, גם אני חשבתי ככה פעם עכשיו אני רואה כמה טעיתי כי אהבה וחברים אי אפשר לקנות...)
ממניייי הילדה הכי מבואסת ביקווווםםםם!!!!!! :-(
נ.ב.
כמה כתבתי.....זה מראה כמה אני נואשת....תעזרו לי...תייעצו לי!!!
תודהה!!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
miss girly
