נגיעות

פסח. חג חסר טעם לחלוטין.

קודם כל איזה חודש אינטנסיבי של נקיונות נקיונות נקיונות, שכל מי שלא פרפקציוניסט רוצה לתקוע לעצמו כדור בראש.

אח"כ איזה קטע דבילי של הליכה שקטה ברחבי הבית עם נר ביד ולחישות "שששששששש..." מהאגף המבוגר.

בוקר אחרי זה יש מין טקס אלילי שבמהלכו מדליקים מדורה ושורפים מלא אוכל שהוא תחת הכותרת "חמץ".

ובערב-שיא השיאים של הטמטום-צריך לשבת במשך שעות על גבי שעות ולשמוע את האחים הקטנים צורחים "מה נשתנה הזקן והזקנה שעלו על הבמה עם פיג'מה לבנה" ואז את האבא של המוטציות צורח חזק יותר את ההגדה וככה כל הלילה ורק לפנות בוקר אתה זוכה לראות משהו שקצת דומה לאוכל, נותן את ביס חייך- ואז מחייך בעוד כל השיניים עפות בשיטתיות מהפה בגלל המצה המטומטמת שמשום מה שכבה בחוץ כל הלילה ונהייתה קשה יותר אפילו ממה שהיא היתה מלכתחילה.

אחרי כל זה יש שבוע שלם של אכילת קרשים עם חמאה. אה, וגם תפוחי אדמה מותר. וירקות. ותפוחי אדמה. ומצות. ותפוחי אדמה כבר אמרנו?

וכל זה בשביל לספר את יציאת מצרים.

שיעשו יום זיכרון או משהו!!!