בס"ד
איזה מדריכה טיפשה.
המדריכה של שכבת י"א מהפנימייה שלי מציירת כל הזמן יצורים מוזרים כאלה שהיא קוראת להם "חמזוזים".
אז היא עשתה חמזוז הדס, וחמזוז אדווה, ועוד כמה... ואז היא עשתה גם לי חמזוז שירה... והיא כאליו לוקחת ת'אופי של אנשים ומציירת אותו בהגזמה כזה[=
כשיהיה לי מצלמה עם חיבור למחשב אני בעז"ה יעלה ת'תמונה של החמזוז...
אבל בינתיים תיאור קצר:
אוזניים מפוצצות עגילים וסיכות ביטחון וכאלה
טוניקה קצרה ומתחת מכנסיים מוזרות
צעיף/פשמינה/ משו כזה..
גיטרה
צמידים על הידיים
נראלי שזה כבר מובן..P:
קיצר היא ממש שימחה אותי[= היה לי כיף..[=
בכלל בזמן האחרון יש לאנשים נטייה לשמייח אותי: שריתי, לבנת, פאיה, ויהלי באימייל ובמכתבים, ועינת בפנימייה ובכלל... איזה כיף ליD:
הידיים שלי פשוט קופאות להן מרוב קור. אני לא מצליחה להזיז אותם מהר אז הפוסט הזה לקח לי משו כמו שעהP: חחח סתם זה הגזמה אבל בכל זאת.
אווף אני בקושי מנגנת בזמן האחרון. לא יודעת מה קרה לי! פשוט אינלי מוזה יותר, כל פעם שאני מחזיקה ת'גיטרה יורדת עליי עייפות מוזרה ואני לא מצליחה לנגן. אני מזייפת והאקורדים מתבלבלים לי.
עכשיו אני הרבה יותר מציירת וכותבת. אם פעם זה היה לפרוק רגשות ועצבים על הגיטרה, אז עכשיו אני מציירת איזה ציור פסיכי כזה ופשוט מרגישה טוב, כאילו שהציור הזה ירד לי מהלב.
זה כיף.
הנה משפט מחץ חזק ואמיתי:
אדם זאב לאדם, איזה עולם בלי רחמים
יש אנשים שהם שמחים כשאחרים נכשלים.
לילה טוב מלא שמחה וטוב ואמת. חלומות נעימים.
שירה.
כינוי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
