היי :]

אין לי כ"כ מה לכתוב, אבל הכל כבר ארוז ומוכן לנסיעה.

האמת היא, שאני לא קרובה ללהתרגש.

ואני מבינה שזה בגלל סיבה פשוטה אחת: אני עדיין לא קולטת את זה.

אני עדיין לא קולטת שאני הולכת לראות את טוקיו הוטל.

את ביל שאני כ"כ אוהבת :]

כנראה שההתרגשות תגיע רק כשאני אעלה על המטוס. כמו תמיד.

כשחושבים על זה, הפעם האחרונה שטסתי הייתה בכיתה ה' או ד'.

אני כבר לא זוכרת איך זה לטוס בכלל.

אני לא אתחיל לחפור, הפוסט הזה הוא לכל החברות המדהימות שלי. :]

אני ממש ממש אתגעגע אליכן בובות, למרות שזה ל-4 ימים.

אתן יודעות כמה אני מתרגשת, וכמה שזה גדול בשבילי,

ותודה על כל התמיכה. אתן פשוט מדהימות.

אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיכן, באמת.

אז רציתי להגיד שאני אוהבת אתכן, ואני ממש ממש ממש אתגעגע :]

אני אצלם מליון תמונות, ואז אני אבוא ואחפור לכם על טוקיו הוטל.

כאילו שלא חפרתי מספיק.

ואם כבר לחפור על טוקיו הוטל, אני ממש מצטערת על זה.

אני יודעת שאני ממש מתלהבת מהם, ומכל העניין.

ואני ממש מצטערת שחפרתי לכן עד כדי כך שאתן כבר יודעות לדקלם

את התעודת זהות של ביל בע"פ, כמה הוא שוקל, מה הוא אוכל/שותה,

או כל עובדה אחרת שקיימת עליו.

בתחילת הפוסט בכלל לא ידעתי מאיפה להתחיל, לא היה נראה כאילו יש בכלל מה לכתוב.

אבל בסוף [כמו כל פעם] יצא לי פוסט מזה חופר. XD

כשאני אחזור, תמונות P:

- - -

סעומו. כמה ניסיתי לשכנע את ההורים שלי לדחוס פגישה עם הקוסמטיקאית היום. ><

והם לא הסכימו. אבל, מי כמוני עקשנית? P:

הצלחתי לקבוע תור, ואני נוסעת חלקה לאנגליה!

יאאאאאייי DD:

33>