there's no tears-only pain

קיצר הזה שמוצא חן בעיני קוראים לו רומה, בן 18, חייל , מנווה שאנן!!! אז קיצר אתמול הוא בא ואשכרה אכלנו סרטים אחד על השני כמו בכל פעם שהוא היה בא... בהתחלה ישבנו בגן האם ואחרי זה עברנו לטיילת ואחרי שהוא שאל אותי כבר פעם רביעית "מה יש ביניינו?" אז אחרי איזה כמה משפטים ואחרי שהוא אמר שזה מעצבן שכולם מצפים מגבר לעשות את הצעד הראשון דפקתי לו נשיקה וזהו... עכשיו אנחנו יחד!!! הייתי איתו כמה שעות אבל זה היה נראה כמו שבוע אבל במובן הטוב... אחרי זה הלכנו עד חורב ומשם לקחתי מונית... חזרתי הביתה קצת אחרי 9 אבל זה היה שווה את זה... הבעיה היא שאין לו פלפון... אבל אנחנו נפגש מחר... איך אני מחכה לזה.. אבל איזה סרטים אני יאכל עכשיו בצבא... ועוד עכשיו אני עוד יוצאת יומיות אני לא רוצה לתאר לעצמי איך אני ישתגע מתי שהקורס יתחיל... נקווה שהוא יגמר כמה שיותר מהר...

טוב קיצר אני מרגישה שעשיתי את הצעד הנכון ושאני בחיים לא יתחרט על התקופה הזאת....

יאללה אנשים...