אי אפשר לרכז הכל במסך עריכה ,סתם שתדעו .
אני בוכה הרבה ,בכי ללא קול ,צורחת מיאוש ,ממש לא יודעת מה לעשות עם עצמי .
הלוואי שזה יהיה התקופה שאחריה תמיד באה השמחה ,האושר .
וקודם כל ?
תגידו לי כבר מה פאקינג אתם רוצים ממני . מה?
מה עשיתי לכם רע ?
נמאס לי .פשוט הסבלנות שלי נגמרה ממזמן .
די אלוהים .תפסיק להשלות אותי ותפסיק להעלות בי תקוות.
עזוב את זה שמבחינה חברתית המצב של חרא ואני מרגישה רע ,
לפחות המשפחה שלי ?
תודה רבה .
תודה שאתה בגוף המשפחה שלי ואומר לי :
"תבכי בשקט .לא רוצים לשמוע אותך"
רק שמישהו ינסה להיות במקומי יום שלם .
הוא לא ישרוד .
מבטיחה לכם .
ואם כבר מדברים על סימנים ממך ,תודה רבה שהעלת בי פחד ממעליות .
סתם פרט לא חשוב .
אני שונאת מעליות .אפשר לעלות ברגל.
לא כותבת בשבילכם .