לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

BLACK ROSES


I know someday you'll have a beautiful life, I know you'll be a star In somebody else's sky, but why Why, why can't it be, why can't it be mine

יום הולדת שמחAvatarכינוי: 

בת: 33

MSN: 

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2007    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2007

סיכום שנת 2007.


זה לא הולך להיות כ''כ מעניין.תם כל מיני חפריות, עליות, המרדת, השיאים...הכל.

אם לסכם את השנה הזו במילה אחת, אז המילה הייתה:"הבנה"

למה?

השנה הזו פתחה לי את העיינים לחיים שלי.

(זהירות!!!!!! חפירה!!!!!!!)

הכרתי הרבה אנשים שעזרו לי לשרוד את השנה הזו, ואתם בטח מכירים אותם. אבל אני רוצה להזכיר פה כל אחד. (זה לא לפי הסדר העדיפויות שלי.)

ליאור לוטם,

גל שנפ,

פצו (מיכאל) שדה,

דנה כרמון,

גל אטרקצי,

אביתר מור,

גל מורי,

מור ויטר,

קרני\גלורי צ'אוסקי,

גל דולב,

לירן ליאנדו,

יניב קוחונובסקי,

דימיטרי קליימן (מקרה הא אח שלי.-.-)

שירי ון וירן,

סשה קליימן, טנייה קליימן,

נוי חורש,

מתן שפיר,

דיויד (לא יודעת שם משפחה-.-),

עומרי פייר,

יניב גוטמן,

מאי אשל,

שני אנג'ל,

מורן אוחיין,

תומר מור,

שירה גיגי,

עוגיות וקולה (הקבוצה שהייתה לי בחנוכה צפון..),

קים טוויל,

טליה שפי,

ירדן ניקפהמה,

אימא קליימן,

כל המשפחה שלי, כולם כולם,

פגסוס,

הארי פוטר,

אריק (הגיטרה שלי),

 

כולם כולם באמת.

אני בטוחה שיש עוד מלא מלא מלא אנשים...

אני לא זוכרת..אני לחוצה בזמן לאימון.

 

אני אסכם את השנה בצופי ים,

שנה שעברה לא התחילה לי טוב, כמו השנה.

לא נפתחתי לגלדו, לא רציתי לאות אותו, שנאתי אותו. כל הזמן הוא דיבר רק עם ליאור ועשה דברים שממש שנאתי, וגם את לירן שנאתי והיה לי חרא של התחלת שנה.

גם השנה זה ככה, ומה אני אגיד לכם? זה יעבור.

אני יודעת שהולכת להיות לי שנה טובה, עם כל המשברים הדפוקים שלי, העלייות שלי, הירידות שלי.

הכל, הכל. כל האנשים שם, המשפחה שלי.. האחים הגדולים שלי, האחים הקטנים שלי. שאני שם, אני מרגישה כיאלו נועדתי להיות שם כל הזמן, שזה הבית שלי. זה הבית שיש לי מה לעשות ולא להיות מרובעת ולהיות כל הזמן מול המחשב ולהיות בבית ולעשות כלום. צופי ים שינה אותי כ''כ. נתן לי הרבה משמעות בחיים שלי. אני רואה את עצמי אם לא הייתי שם. פאקצה מטומטמת שנגרתת אחריי החברות שלה ששומעת לינקין פארק כי זה הכי מגניב ומגררת אחריי כולם. לא מה שאני בכלל.

אז אני שמחה איפה שאני עומדת.

 

בשאר הדברים?

מוזיקה, אני עדין מנגנת בגיטרה, אריק אהובתי. החלפתי לה מיתרים והיא נשמעת כ''כ טוב. אני ממשיכה לנגן ואני אפסיק לנגן רק אחריי שאני אהיה בטוחה בעצמי שאני יודעת את כל מה שאני צריכה לדעת. חוץ מזה, שאני מתגעגעת לכל המורים שהיו לי ויש לי לפעמיים התקפות געגוע לכינור. כן חסר לי הכלי הזה שאני מזייפת בו ועושה שטויות. אני לא הולכת לעשות שטויות השנה, אני הולכת להתמקד במוזיקה.

 

לימודים?

אויי ואביו.

אני מקווהשיהיה בסדר.

 

אני רואה את עצמי הולכת ומשתפרת לאט לאט.

אני יודעת מה אני עושה.

אני רק מבקשת, שהשנה הזו, תיהיה טובה...

תפתחו אותה בכיף!

תיהיו מאושרים אנשים, אל תעשו שטויות, אל תתחבאו מאוחריי מסכות, תיהיו אתם.

אני אוהבת אותכם, ואני מודה לכם על כל השנה הזו.

 

משנה שעברה קראתי לעצמי גוטית פאקצה, אז עכשיו אני רוסייה מטומטת.

 

אז ממני,

רוסיה מטומטמת.

נכתב על ידי , 31/12/2007 13:49  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הרגשה מוזרה.


אני לא יודעת אם זה מחר ייעלם או לא.

אבל אני יודעת שזה לא. בטוח תוכי, אני מרגישה שזה הולך להתפרץ.

אני יכולה להשתלט על זה, אני רוצה להשתלט ולגמור את זה.

אבל משהו אומר לי שלא. שיהיה בסדר, לקחת את זה ולהמשיך עם זה. כי אולי כן.

משהו בתוכי גם אומר שזה ייגמר רע, ולא טוב.

לא יודעת מה אני רוצה.

אולי...אולי...אולי...


שירי, את יודעת איזה התקפה של געגועים היו לי אליך?!

זה לא נורמלי.


אני מודיעה עכשיו,

יום שני הבא, אני כנראה הולכת לעשות מין קטע של התנתקות...

אני הולכת להתנתק מהכל. מהחברה, מהמחשב, מהכל. (חוץ מכמובן גיטרה ואייפוד)

למה?

אני לא יודעת איפה אני עומדת עכשיו.

אני צריכה את הזמן שלי, לראות מה אני עושה, לאן אני ממשיכה האלה בחיים. אני צריכה את הזמן שלי לתכנן את החיים שלי בהמשך. כן אני חייה 14 שנה, ואני לא יודעת באמת מה אני רוצה, מה המטרות שלי בחיים לא יודעת על עצמי כלום.

אני מתנדנת. אני רוצה לעמוד.

בגלל זה אני כבר אומרת לכם.

אני לא יענה לא לטלפונים, לא למסנג'ר, לא לאייסיקיו לכלום.

אני מצטערת.

אבל אני לא אוכל לעזוב פה את הבלוג הזה, הוא כמו התינוק שלי, אני מטפחת אותו, כותבת בו.

אז אולי אני אהיה במחשב ל10 דקות לכתוב לכם מה עובר עליי, כי כן, זה לא בסדר. אז אל דאגה.

אהה והכי חשוב, לכמה זמן זה ייקח?

בין יומים לארבעה.

 

אל תדאגו, אני אהיה בסדר. באמת.

עד אז...אני אהיה אני.

 

3>

 

נכתב על ידי , 30/12/2007 19:24  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מקלחת..


כשאני נמצאת בחדר, משהו שדומה לגיגית רק מלבן ויש בו מים חמים, גורמים לחשוב על כל היום שעברת,

מה היה בו טוב, מה היה בו רע.

המים נכנסים לתוכך, אתה לא יכול להוציא אותם.

עוד טיפה ועוד טיפה..חודר עמוק לתוך העור, לתוך הבשר, העצמות, דם.

וכשאתה שם לב שזהו, נגמר.

אתה יוצא על המציאות הקרה..

המציאות שאתה צריך להתעורר ולהבין שהחיים ממשיכים,

להתנגב מכל הרע שעשית, להתנגב מכל הרע שקרה.

להתלבש ולהבין, שאתה נמצא בתוך עולם קר, אין דרך חזרה.

וכשאתה ערום, כולך, רק אז אתה לומד להכיר את עצמך יותר טוב.

כי הביטחון, שהבגדים מעניקים לך...נמצאים רק שם.

הנשמה, יוצאת רק שהגוף ערום.

וכשאתה נכנס למקלחת, עדין לבוש, מסתכל על המראה, רואה יצור דוחה.

אתה מתפשט לאט לאט, ואתה מרגיש איך הכל נעלם. ושאתה זה אתה. ולא אפחד אחר.

קר לך.

נכנס מהר למקלחת...להירגע ולחשוב.


נכתב על ידי , 27/12/2007 22:28  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

6,573
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , 18 עד 21 , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לi just want to know who I am אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על i just want to know who I am ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)