BLACK ROSES

אני זוכרת איף שפעם הוא דיבר איתי על הכל והיה כ''כ כיף.

איך שהוא כל הזמן היה מצחיק אותי עד שכאבה לי הבטן.

איך שהוא גרם לי לחייך והחזיק אותי.

ואני כמו מטומטמת, מפגרת הרסתי הכל.

למה זה תמיד קורה לי?

איך אני מחזירה את המצב לאחורה?

הוא בנאדם כ''כ מיוחד.

כן אני יודעת שזה לא קשור אבל לא משנה.

אוף אני רוצה להיות רזה. לא אנורקסית, רזה. וגם לא שמנה.

טוב לא משנה.

עידכון הבא הולך להיות אם קרני תעשה את הפוסט שלה מהיומולדת שלה אני אקח תמונות וגם יעשה פה.

אז בנתיים שיהיה לכם אחלה יום.

גם אם זה לא נראה ככה,

גם אם הוא משתלט אליך ואת לא יכולה לעשות כלום חוץ מלשבת ולבכות.

את תקומי, כי את חזקה, את בכלל לא חלשה.

את אוהבת, הוא אוהב, הם אוהבים, אני...אוהבת.

לא קרה כלום.

עשית את זה, וזה מוכיח דבר אחד. דבר שרק את יודעת אותו. אפילו לא אני.

אם משהו יקרה לך, משהו קטן..

ההרגשה הזו..חזקה ממני.

את כבר בטוחי, עמוק.

אפחד\ת לא יכולה להחליף אותך. זה כמו להחליף נשמה.

את בוכה, אני בוכה.

את צוחקת, אני צוחקת.

את מאושרת, אני כפול ממך.

את עצובה, אני בלי מצב רוח לכלום.

כמה פעמים אמרתי לך את זה..אבל את שונאת לשמוע את זה.

אז אני לא אכתוב את זה.

רק תזכרי, שאני נשארת פה. או שם.

אני ליידך בכל מצב.

תיכף אני ארצה שתלכו מפה
שאוכל כבר ליפול בשקט
שלא תראו את הפצעים נפערים
שנשאר לבד ונשבר לאט

תוותרו כבר ותלכו מפה
שאוכל כבר לצעוק בשקט
בלי המבט הקרוע שלכם
שנשאר לבד ונשבר לאט

אבות ובנים סבתות ונכדים
הלב של אמא מתפוצץ
מי אשם לה מי אשם לי
מי יפרד ממי
אבא בוכה על בן בוכה על אבא

תיכף אני ארצה שתלכו מפה
לא אפחד ליפול לא אפחד לגדול
לטבוע או לשוט לחיות או למות

אבות ובנים סבתות ונכדים
הלב של אמא מתפוצץ
מי אשם לה מי אשם לי
מי יקבור את מי
אבא בוכה על בן בוכה על אבא
אבא בוכה על בן בוכה על אבא