אתם יודעים כמה כואב זה לקחת לבעל את הכלב שלו?
אתם יודעים כמה כואב זה שאבא מת?
אתם יודעים כמה כואב זה לקחת את אחיך לצא בקרבי?
אתם יודעים כמה כואב זה ששמים זין על השונה רק בגלל שהוא לא כמו כולם?
אתם יודעים כמה כואב זה שלבנאדם אחד מהכי חשוב לך בחיים גם מת האבא?
אתם יודעים כמה כואב לראות את החברים הכי טובים שלך מתמוטטים?
תנו לי לספר לכם סיפור.
אימא אווזה הולידה את הילדים שלה, ברווזונים גבוהים ויפים, הולידה משהו כמו 33, אך רק האחרון נולד שונה.
אוהבת לעשות דברים שונים, מתלבש אחרת.
למה? כי זה הטבע שלו. הוא אוהב להיות אחר, שונה לא כמו כולם ולא אם ההרגלים השונים שלו.
לא כולם קיבלו אותו, כי מה לעשות? הוא זר, שונה בשבילהם.
אימא אווזה לא אהבה את הברווזון ההוא. נטשה אותו לטובת אחרים.
"עשיתי מה שיכולתי" "אין לי מה להגיד לך"
אז עדיף שתסתמי את הפה ומה שהוא יכול להגיד לה, זה שהיא בחיים לא תיהיה אימא שלו.
הברווזון החמוד הבטיח לעצמו, שהוא יעשה כל דבר, בשביל להגשים את המטרה הגדולה שלו.
להראות לכל האחרים, שהוא, הוא עצמו יכול לעשות מה שהוא רוצה.
גם אם זה להפוך לבררבור.
והוא יהפוך לברבור גדול ויפה.
וכולם, אבל כולם יקנאו בו.
חרא תעודה, כמו תמיד.
תיכון, בהצלחה.