אז ככה, בתור התחלה אני יביא לכם קצת בויקיפדיה-
Abbey Road הוא האלבום ה-11 של הביטלס. הוא הוצא ב-26 בספטמבר, 1969 בבריטניה וב-1 באוקטובר, 1969 בארצות הברית. האלבום נקרא על שמו של רחוב אבי רוד בו היו "אולפני EMI" שם הוקלט האלבום, התמונה שעל העטיפה צולמה ליד האולפנים ברחוב זה. בהשפעת האלבום הזה שונה שמם של האולפנים בשנת 1970 מ"אולפני EMI" ל"אולפני אבי רוד".
עטיפה:
את אבי רוד קיבלתי כשאמא נסעה לחופשה באילת ונתקלה בחנות דיסקים זולה יחסית, היא התקשרה אליי ואמרה "אני רואה כאן הרבה דיסקים של הביטלס, רוצה אחד?" אני צרחתי באושר "כן! כן! כן!" לא היה לי אכפת איזה דיסק, העיקר שתביא, העיקר שיהיו לי כמה שיותר (:
שיר מס' 1- Come Together- שיר מוכר יחסית, מחוספס וכבד מעט לסגנון של הביטלס,
אני אישית אוהבת את ה"התפרעות" שלהם, בשבילי כמה שיותר כבד, יותר טוב.
ציון: 8
שיר 2- Something- שיר רומנטי להפליא, רגשני, החיבור המפורסם ביותר של האריסון, נכתב לאשתו דאז, פאטי.
איי לייק איט.
ציון:7
שיר 3- Maxwell's Silver Hammer- סוג של שיר ילדים על רוצח, אי אפשר באמת להגיד משהו על השיר הזה,
לי אישית עולות סיטואציות בראש מתקופת הגן.
ציון: (אם לא לוקחים את השיר ברצינות יתרה) 5 וחצי
שיר 4- Oh! Darling- שיר מקסים, המלודיה כל כך של הפיפטיז, ובכלל, רומנטי כמו השירים בפיפטיז,
לדעתי מקרטני עושה לו ביצוע מעולה, אהבתי מאוד מאוד מאוד.
ציון: 8
שיר 5- Octopuse's Garden- נכתב ע"י סטאר, קצת מזכיר לי את הריקודים של הדגים מתחת למים בבת הים הקטנה,
רינגו, כרגיל, נותן הרגשה עליזה וקלילה, נחמד.
ציון: 6 וחצי
שיר 6- I Want You / She's So Heavy- השיר האהוב עליי מכל האלבום, בוסה נובה שכזה,
תפקיד בס מדהים שמכניס לאווירה, השיר עצמו לא אופייני לביטלס, אבל מדהים ביופיו,
ומביא בראש ב-She's so heavy וואחד פריקת רגשות. השיר מסתיים בקטיעה שבאה כאילו משום מקום,
בדיוק באותה התקופה התגבש לו הרוק הכבד והשיר הזה הוא ההוכחה לכך, אני כל כך אוהבת. אוהבת כל כך.
ציון :10 כמובן.
האמת שאני מרגישה שאין טעם כבר לכתוב על אחרים כי She's So Heavy פשוט לוקח אותם בגדול.
אבל חייבים לסיים מה שמתחילים.
שיר 7- Here Comes The Sun- שיר קליל תמים ואופטימי, נכתב ע"י האריסון,
שוואלק מפתיע אותי כל פעם מחדש. תודה לאל שהוא בביטלס.
השיר הוא אנטיתזה לשיר הקודם (שבמקור הקודם הוא סיום צד א' של התקליט והיר קאמז דה סאן
הוא שיר ראשון של צד ב')
ציון:7
שיר 8- Because- משום מה, מתאים לשיר הזה להיות גם בביצוע ווקאלי, הקולות הרבים דורשים את זה.
שיר מרגיע ונעים.
ציון: 7 וחצי
שיר 9- You Never Give Me Your Money- התחלה בלדית שכזו, קצת מעצבנת לטעמי,
אבל ממשיך להיות מן דבר נחמד שכזה עם גיטרות משגעות, אבל לא מתרומם לשום מקום ולא תופס אותי..
ציון: 6 וחצי
שיר 10- Sun King- משהו נעים למדי ולא מוגדר ממש, בס מודגש בהתחלה בעיקר, כמו תמיד, מכניס לאווירה..
מתמזג לשיר 11- Mean Mr. Mustard- קופצני ונחמד, בנאלי, וגם זה מתמזג לשיר שאחריו-
שיר 12-Polythene Pam- הרבה יותר נחמד, גיטרות בולטות, מתמזג גם כן ל-
שיר 13- She Came In Through The Bathroom Window- שיר של מקרטני, לא הרבה יש להגיד,
אהבתי את התפקיד של הגיטרות.. זהו, מסתיימת המחרוזת הקצת מעייפת הזאת, יש חלקים שאהבתי, יש חלקים שלא.
ציון כולל: 6 וחצי
שיר 14- Golden Slumbers- שיר נעים, עדין כזה, מתחבר ל-
שיר 15- Carry That Weight- קטע מגניב, כולל בתוכו בית מתוך You Never Give Me Your Money,
מתמזג בצורה קצת שונה לשיר 16- The End- אילתורי גיטרה, ומילים שמזכירים שאנחנו לקראת סוף האלבום..
ואפילו סיומת גדולה כזאת.
ציון כולל: 7
שיר 17- Her Majesty- במקור היה צריך להיות במחרוזת הראשונה בין שיר 11 ל-12. 25 שניות סה"כ של מקרטני וגיטרה אקוסטית, בקטע קליל ונעים, זה הכל. אצטרך בכל זאת לתת ציון לשארית הזאת..
ציון: 6
זהו. אין ספק שהאלבום נצרב בזיכרון ההיסטוריה כיצירת מופת של שיתוף פעולה, חשיבה יצירתית וגאונות מוזיקלית.
ציון סופי: 7.125
כדי שלא תהיו קטנוניים.
האמת? שזה נראה ציון מעאפן, למרות שזה אחד הדיסקים האהובים עליי..
אבל אתם מוזמנים לחלוק עליי ואפילו לשנות את דעתי..
עמלתי קשות על הפוסט הזה, אני רוצה לראות הערכה (:
אני.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
