אוקיי קלטתי.. אני אדם הרסני.

אני נראית נחמדה, אני מתנהגת נחמד לכולם, אבל האמת היא שאני אדם רשע..במילה אחת אני מכאיבה כל כך שזה לא יאומן.. כל מה שיוצא לי מהפה תמיד פוגע.. אולי אני הכישלון של כל היחסים שלי.

כשחושבים על זה אולי אני זאת שהרסתי את הקשר עם אמא ואיך שאני מתנהגת עם אבא לא ראוי למחילה.

אני חושבת שאני בסדר אבל כשהופכים את התמונה, היא פשוט לא נכונה.. כמוני..

מה השתנה בי? או שלא השתנה בכלל.. אולי זה תמיד היה בי אבל לא חשבתי על זה מספיק כדי להבין.

אני באמת אדם הרסני, לא משנה איך מסתכלים על זה.

איך מגיעה ההארה הזאת.. ממש כמו אור כזה- כמו לגלות משהו חדש..

אולי כולי מזוייפת..אני לא מראה את הרגשות האמיתיים שלי, אני דוחה את כולם ולא מקבלת ביקורות על זה, אני דוחפת את כולם הצידה ולא נותנת מקום למשפחה ולחברים. אולי אף פעם לא התגברתי על אמא, אולי אפילו לא על הגירושים, אולי על הדברים שקרו לי, אולי בגלל זה הסיוטים בלילה, אולי פשוט לא התגברתי, אולי הדחקתי את כל הטראומות וכל פעם שמזכירים לי את זה אני מתעצבנת, אולי בגלל זה אני טעונה רגשית כל כך, אולי פשוט.. אני מתוסבכת.. יותר ממה שחשבתי.. הרבה יותר ממה שחשבתי..אולי אני מנסה להוכיח משהו? לה, לאמא..אולי אני מאשימה אותה יותר מידי.. אולי הביקורות שנותנים לי מזכירים לי דברים.. אולי בגלל זה.. אולי.. אני לא מאמינה שאני אומרת את זה, אולי אני לא סומכת באמת על אנשים..אולי אימצתי לי במחשבה שאני מסוגלת לסמוך על אחרים אבל כל הזמן חושבת שהם יפגעו בי ואז מתרחקת או מנתקת קשר..אולי פגעתי בשי יותר מידי לפני שטס..אולי אני כן מחפשת את אמא, אולי אני עדיין כועסת על אבא, אולי אני הגורם לחיים הקשים של עינת.. אולי אני אפילו לא יודעת כמה טעויות גורליות עשיתי.. אולי אני לא יודעת כמה אני מסוגלת להשפיע על הקרובים אליי... אולי אני פשוט לא מסוגלת להגיע להבנה.. אני לא החלטתית..אני חיה לפי המצב.. לא חיים אמיתיים, חיים ריקניים..מכאיבים..

אני ממש פטתית.. וזה לא אולי..

אז זהו קלטתי.. אני אדם הרסני..ואני לא מצליחה להפסיק לבכות.. אני מודה בפעם הראשונה- אני בדיכאון..

אני מרחמת על עצמי...הפכתי להיות כמו אמא.. ואין יותר מדכא מזה..

אוחחחחחח סופסוף הצלחתיייייי...

מאואואואועעהעהעהע פרצתי לך....

קוקי..

תמלה עוד תקופה..
ועוד סיפור נסגר..

בכאב..
אז קחי הרבה אוויר
שיהיה לך גם למחר..
לא נורא גם אם..
אם זה נגמר..

 ומר לך..

אהבה היא כמו הגלים..
באים הולכים וככה הלאה

יותר טוב לסלוח..
וותרי על הכאב שטורף לך את המוח..
ואוכל לך את הלב..
ולא נותן לגל הבא לבוא ולאהוב אותך

בבקשה...
די עם הדמעות..

דיי עם הכאב..

מאמי..זה גומר לך את הכוח...

הוא שכח אותך
אבל את לא מצליחה לשכוח
וזה רודף אותך
ככה אי אפשר לשמוח..
כי גם ללב שלך יש גבול
והוא כבר רוצה לנוח..
כמה הוא יכול לסבול ???

ומה עם קצת לשמוח
כל מה שעושה לך טוב
מחזיר לך את הכוח
קחי לך כמה זמן שצריך כדי לסלוח!..

אני איתך..תמיד..

שומרת שלא תפלי לי..

         

                                                                       
אוהבת אותך קוקי שלי..

אהבה-מה אתם יודעים על אהבה?

בשניה אחת אתם בעננים ובשניה האחרת העננים זורקים אתכם לעזאזל..

כן כן אני צעירה ויש לי עוד הרבה זמן להתאהב ולהתאכזב ושוב להתאהב.. וזה מה שהכי מפחיד אותי..להתאכזב..

שוב... חשבתי שזה היה בסדר אבל אני כל כך מטומטמת.. למה אני מחכה? לפנטזיה? הוא לא חוזר.. הוא לא יחזור..

לפחות אם הוא היה מביא סיבה מוצדקת.. הוא כזה טמבל... לא בא לי לבכות.. נמאס לי לבכות..

למה אני בכלל מנסה.??...

אני כזאת מפגרת..