כן.. אתמול נהרג סטודנט במכללה.. למזלי יצאתי מוקדם..

היום היה הרגשה מוזרה.. אולי זה בגלל שכשעליתי להסעה היו רק 4 ילדים בה..

הגעתי לכניסה לשער הנגב ואפשר היה לראות שאין שם אף אחד חוץ מכמה ילדים ספורים..

המשכנו.. כרגיל.. נכנסתי לתולדות האומנות וראינו סרט.. ואז... 20 פיצוצים ענקיים נשמעו.. נכנסו כולם למיגונית המהרה.. שמענו יריות באוויר ומסוקים.. מן הרגשה של אזור הקרב.. ואז בום חזק שהרעיד..

התחלתי לבכות.. הסתיים השיעור ומיהרנו ללכת לכיתה הממוגנת. היו 12 ילדים בכיתה שלי.. כמעט לא היו ילדים..

החליטו לפנות את הבית ספר ב-12 אבל השעה הייתה רק 9 וחצי.. 

נשמע "צבע האדום" והייתי בכיתה אז מה שנשאר היה לחכות לבום ואז להרגע.. נפלו 2 קסאמים אחד אחרי השני והכיתה רעדה כולה.. ואז אבא שלי שי מהכיתה- שהוא זמר בא ושר איתנו שעתיים שלמות כששומעים את הפיצוצים ברקע.. בחלק מהשירים בכינו והמצב הפך למחזק..נשמע עוד התרעה ברקע ובמקום לשמוע את הבום שרנו יותר חזק ממה ששרנו קודם...שמענו פיצוץ קרוב אבל המשכנו לשיר. נאמר לנו שנפל בהידרותרפי בבית הספר ופחדנו נורא.

בגלל שאבא של שי זמר אז הביאו צלמים וצילמו אותנו שרים לערוץ אחד.לסיום שרנו את שיר השלום וזה היה רגע מרגש.

ב-12 הגיעו אוטובוסים ולקחו אותנו הביתה בשלום..

עכשיו אחרי שאני רגועה אני נוסעת לחרמון ב-17:00 ומקווה לשכוח קצת..