"זה רק הרגש שחוטף מכה..."

עוד חצי שעה אני נוסעת לפגישה עם הפסיכולוגית ואמא!

לדבר על זה אני לא רוצה ללכת לשם.....

הלוואי שזה יקדם את היציאה שלי ממנה... הלוואי...

אבא התקשר אליי, להגיד שמחר יש יומולדת לסבא, ושכל המשפחה נוסעת למסעדה ושנבוא [אני ואחי].

עצוב לי לכתוב, שהקשר שלי עם כל המשפחה שלו דעך מאד,

הם הפכו ממשפחה אהובה לדי שנואה.

סיפור גירוש ההורים שלי... גרם לי להכיר אותם 'באמת',

אני תופסת מהם אנשים צבועים וחלקם מגעילים.

מה שהביא אותי למצב הזה, זה בעיקר ההתייחסות שלהם כלפיי אמא שלי [התעלמות מגעילה.. וניתוק קשר], כל מיני רכילויות בינהם, והתנהגויות מעצבנות.

אחותי פתחה לי את העיניים בכל מיני מקרים שהיו, או הערות שאמרו לי ולה, (ניסו להתחנף או לנסות לגרום לנו להרגיש נוח איתם) אבל זה היה מרגיז ומכוער.

אני יודעת שחלק גדול מזה שאני כבר לא מחבבת אותם, זו השפעה מהשנאה האדירה שלי אל אבא שלי.

אז עכשיו....

מעבר לכך שארוחה במסעדה מטרידה אותי (אוכל!! אוכל!! אוכל!!).

אני חושבת... מה אני יעשה שם!?

עם משפחה שאני כבר לא אוהבת, עם אבא שאני לא סובלת, וחברה שלו... שבא לי להעיף לה בעיטה.

היחיד שאני בקשר טוב איתו, ושאני אוהבת. זה בן דוד שלי, שהוא בעצם הידיד הכי טוב שלי.

לצערי הרב אין לי דיבור פתוח איתו לגבי זה.... פעם אחרונה שעשיתי את זה, זה עבר לאמא שלו שאמרה לאבא שלי.

אתמול לקחתי 4 לקסעדין,

אין לי מושג למה... אבל זה השפיעה טיפ טיפונת... ואחרי המון המון זמן.

יכול להיות ש4 כבר לא עוזר לי? כמו ש3 לא..

אין מצב שאתחיל לקחת 5.... זה כבר יהיה מוגזם =\

אני מקווה שזה לא יעשה פאדיחות בחוג... [אני עוד מעט הולכת].

זהו,

סופ"ש נעים לכולם.