ילדי אור הירח.

היא הייתה מושלמת.
היה לה ריח של סיגריות מהפה ושל סקס מהצוואר ושל ים המלח מהידיים, וכל לילה הייתי מוצץ את הליפסטיק הזול מהשפתיים שלה ומוציא כמה שקלים כדי לפצות על האובדן, היא לוקחת כדור שלא תוכל להרגיש אותי ואני דופק בדלת ונכנס.
ארבעים שנה מיליוני שקלים שני אוטובוסים ובוס ארור אחד היה כל מה שהפריד בינינו, זה והעובדה שלא אהבה אותי,
אז אני מכבה את הסיגריה על הסדין המלוכלך ויוצא.

*********************************************************************************

שוכבים על אלף גרגירים וזה מוזר לחשוב על כל אחד מהגרגירים האלה שכל תפקידם בחיים הוא לסחוב אותי ואותך ולסחוף אותנו אל תוכם, אנחנו נשזרים בהם כמו חוטי שתי וערב ואתה מכסה אותי בך עד לסנטר ממש כמו שאמא הייתה עושה אולי פעם מזמן (או לפחות הייתה אמורה לעשות, ככה היא הייתה מקריאה לי בסיפורים על אמהות אחרות-אבל כנראה אף פעם לא הרגישה מספיק קרוב בשביל לעשות את זה בעצמה), ואתה אומר לי: "לילה טוב, מאיה" ומחבק אותי חזק חזק (אבל בכלל קוראים לי אלה).

**********************************************************************************

הים שוחה בי חתירה, מתיז גלים מלוחים וצורבים לכל עבר, המים מגיעים כבר עד למעלה וקר קר קר קר קר קר קר

ושורף

צריך לצלול מתחת לגל שמתקרב, ולתת לו לסחוף אותי למקום שבו אוכל להרגיש את השמש מייבשת לי את הפצעים המלוחים ומפיחה חיים שחומים בכל הלבן הריק שבתוכי.

**********************************************************************************

ערימות של זבל מצטברות על הרצפה ואני שוכבת על המיטה מתחת מזרון למעלה תקרה הברזלים קצת דוקרים לי בצלעות והזבובים חגים בריקוד רעשני כמו בחגיגה גדולה שכולה על טהרת הזוהמה שלי, נהנים מהלכלוך כמו שרק זבובים יכולים להנות. כמו שרק אני יכולה להנות מהלכלוך שאתה פולט עליי ומשאיר בתוכי.
הולכת להוריד את הפח ומחזירה אותו כדי שתוכל למלא שוב בשנאה שלך כלפי כל העולם, אפילו כלפייך ואפילו כלפיי, ואני אחכה שתחרבן הכל ואחליף לך את החיתול בזמן שאתה פולט עליי, ואחייך כמו אמא אל הילד שלה וכל הכבוד איזה יופי איך הצלחת לעשות כזה דבר!!!
עכשיו אחרי שהלכת והשארת מאחורייך רק אדום בצורת סטירה על הלחי ובבית החזה פצע כמו שעון מפורק שהקפיצים שלו יוצאים וכבר אין אפשרות לתקן יותר אבל הוא עדיין ממשיך עם התקתוק הקבוע הזה הכואב, אני שוכבת ומקיאה מתוכי את כל הכאב שהשארת בי ואת כל הכאב שלא היה לו שום קשר אלייך בכלל ומביטה על התקרה ומעמידה פנים שהיא שמיים מוארים עם כוכבים גדולים והלכלוך מצטבר כמו כל הדברים שלא רציתי לזרוק למרות שהם לא היו יותר מזבל טהור, אז השארתי לידי. שיהיו ונראה מה נעשה עם זה כבר אחרי זה, אם בכלל...

(איזה מזל שלפחות הזבובים נהנים מזה)

*

לילה טוב