אני רוצה להיות הולנטיין שלך.
אני רוצה לשיר לך שאנסון צרפתי,
ושלא תצחקי כי זה מגוחך,
אלא כי זה מצחיק ואנחנו שיכורים מדם שפתינו.
אני רוצה להקריא לך שיר של לורד בירון,
ואח"כ להתפלפל איתך על שורה אחת מיוחדת במינה.
נסכים ולא נסכים,
וזה לא יהיה משנה.
זה יהיה פשוט יפה.
אני רוצה להקשיב איתך למזי כהן,
ולהבין שהיא לא שרה על אהבה,
כי אם זאת אהבה, היא לא יכולה להיות רעה.
זאת פשוט לא אהבה.
לנו יש אהבה.
אני רוצה לזייף לך בקולי קולות את "צל עץ תמר ואור ירח", ובמיוחד את השורה: "מערפילי עפר תופיע דמות אהובה, תווי פני מוכרים / כינור ישמיע שי זכרונות כה נעימים"
ונזכר בהתחלה הצולעת שלנו, ואיך הכל התהפך ערב אחד,
כשנתקענו על דרך עפר והכל יצא,
והכל התחבר,
והכל מושלם מאז.
אני רוצה להתווכח איתך על שטות,
רק בשביל להשלים איתך אח"כ לצלילי עוד שיר שמאלץ-סופר-קיטשי ומחרמן מבית היוצר של בויז טו מן, אייזק הייז או בארי ווייט.
מה שיהיה הכי קל למצוא,
רגע לפני שנקרע את הבגדים בזעם,
ונאהב במרץ,
ונשכב בשלווה,
ונרדם בנחת,
ונתעורר נקיים וטהורים מכל כעס, ייסורי מצפון או עינוי סיני של טיפול בשתיקה.
אני רוצה שתשימי עליי ראש ונראה טלוויזיה.
נראה סרט עצוב, ואת תעצרי את הדמעות כשהוא עומד למות או כשהיא עומדת לעלות על טיסה.
ודמעה אחת בכל זאת תברח לך ותרטיב לי את הרגל,
ואחבק אותך ו"אסביר" לך שזה רק סרט,
ואם את באמת רוצה לבכות, אני יכול להראות לך את המשחק האחרון של מכבי נתניה.
ואת תצחקי.
אני רוצה שנתעורר בעוד 50 שנה מצלצול טלפון של הנכדה שלנו,
שמתקשרת לאחל לנו יום נישואין שמח,
ולהודיע שהיא ואבא ואמא והאחות הקטנה מחכים לגדול שיחזור מהצבא,
והם יבואו עם כל הדודים ויעשו לנו שמח.
ואנחנו נשב בסלון, ונסתכל על כל השבט המפואר הזה שהרמנו,
ונהיה מרוצים וגאים,
וכשכולם יילכו,
נפתח שוב את האלבום שכולם עיינו בו מקודם,
ורק אנחנו נדע מה באמת קרה על אותו כר דשא בפארק שכבר לפני 40 שנה הפך לעוד חניון.
אני רוצה לקום ולשים את "אהבה בת 20" של יוסי בנאי,
ולקחת את ידך,
ושתשעני עליי,
ולמרות שאנחנו כבר לא צעירים והאהבה שלנו היא כבר מזמן לא בת 20,
עדיין נצליח לרקוד אותו באיטיות שיא כמעט לכל אורכו.
אני רוצה שתהיי כאן עכשיו,
ואתמול,
ומחר,
ובעוד שבוע.
אני רוצה לצחוק, לאכול, לשתות, לטייל, להתפשט, לקרוא, לראות טלוויזיה, לדבר על עבודה, ללכת לקנות בגדים, לנסוע לנופש, לנסוע רחוק, לנסוע להורים, לנסוע לשם, לשיר, לפגוש חברים,
לנשום ולחיות איתך.
אני רוצה להיות הוולנטיין שלך.
ואני לא צריך שום יום או חג בשביל לומר לך את זה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
