מילה ותמונה

יום שבת, אמצע יולי.
גמר טורניר ווימבלדון לנשים.

מריה שראפובה המושלמת מצד אחד.
את המושלמת אפילו יותר מהצד השני.

במהלך החימום את מנופפת לי לשלום.
אני מחייך.
אפילו ברגע הכי גדול בקריירה השלי, את לא שוכחת אותי.

המשחק מתחיל.
קהל של אלפים מניע ראשו מימין לשמאל עם כל כדור.
אני מתמקד בחצי המגרש הימני.

הרגליים שלך באמת נראות מדהים.

אבל אני עדיין מסרב לקבל את הטענה שזה בגלל הטניס.
את פשוט ילדה מושלמת.

שראפובה גונחת, אני שומע את חריקת הנעליים שלה לפחות פעם אחת.
את גורמת לה לעבוד קשה...

את מפספסת נקודה ומסתכלת לשמיים בעצבים.
את משיגה נקודה אדירה אחרי משחקון ארוך במיוחד, ואת צועקת לשמיים באושר.
יש לך קטע עם שמיים.
אולי זה בגלל שמיד אחרי הפסקת הגשם, יצאה לה השמש,
והשילוב הזה עשה לך קשת.

המשחק מתארך.
אנשים נקעו את הצוואר,
אני מסובב את הראש רק כשאת עוברת ממגרש למגרש.

מדי פעם,
כשאת יורדת לשתות משקה מרענן ולהוריד בננה בשביל האנרגיה,
אני מסתכל על לוח התוצאות.

מה את יודעת...
פיספסתי חתיכת משחק.
יש לך match point.

כל מה שאת צריכה זה הגשה אחת טובה, משחקון אחד טוב,
ואת נכנסת לספרי ההיסטוריה.

בערב עורכים לכבודך קוקטייל מפואר,

ואני נמצא עם הבחורה הכי יפה בחדר.

את מצטלמת עם שראפובה למזכרת.
היא בשמלת ערב שחורה, נראית כמו מיליון דולר.
את בחצאית אדומה, נראית כמו מיליארד דולר.

הבטחת שתקחי חופש ונשאר בלונדון עוד כמה ימים.

מיליון דולר בבנק עושים את זה קל יותר.

אנחנו קורעים את לונדון.

הרגליים שלך, אלה מהטניס או הגנים, עוזרות לנו לרקוד דרך כל מועדון לונדוני ראוי.

נכנסים למיטה מוקדם, אחרת המאמנת כועסת עלייך.

הולכים לישון קצת אח"כ.

אח"כ נפרדנו בשדה התעופה, אני בדרך לארץ, את בדרך לטורניר בפפואה ניו גינאה, או משהו כזה.

נישקת אותי לשלום וחיבקת חזק. והבטחת שאחרי הטורניר הקרוב, את חוזרת ומתאמנת בארץ עד ה-US OPEN.

אפילו אם זה אומר להתאמן בספורטק בתל אביב.

יש לך שם קשרים, את אומרת.

אחרי הנחיתה בארץ, כל הכותרות של כל מדורי הספורט צעקו את שמך.

הראו תמונות גדולות שלך.

את נראית שם כל כך אצילית ומושלמת.

אף אחד לא רואה את הפציעה בקרסול שרק אני והמאמנת שלך יודעים עליה.

זה הפך אותך לגיבורה עוד יותר.

את התמונה שלך עם זעקת הנצחון גזרתי ומסגרתי.

נחתת בארץ ועשרות כתבי ספורט רדפו אחרייך בשדה התעופה.

עם התיק הגדול עלייך, את רצת ישר אליי.

הרגשתי כמו מלך העולם באותו רגע.

מכל האנשים שבאו אלייך, אני הייתי הכי חשוב לך.

חזרנו הביתה.

עמדת בהבטחה שלך.

נשארת בארץ עד ה-US OPEN.

התאמנת בספורטק בתל אביב.

בילית איתי כל יום לפני האימון ואחרי האימון.

היה גדול.

ואז הטלפון צילצל והתעוררתי והייתי צריך להפסיק לפנטז עלייך בחצאית קצרה לבנה...