מילה ותמונה

אם הייתי יכול לבחור כשרון כתיבה כמו של מישהו, בלי ספק הייתי בוחר בשלמה ארצי.

הספר "שירים" הוא אחד מספרי יום כיפור האהובים עליי.

כן, אני כבר מכיר את כל הסיפורים של כל השירים, אני מכיר את כל המילים של כל השירים בע"פ,

אבל תמיד צץ לו איזה משפט חדש שלא שמתי לב אליו מקודם.

בפעם האחרונה שפתחתי את הספר זה היה:

"קניתי לך כרטיס למראות ההפוכות,
 היינו הפוכים, היינו מכוערים,

 אבל הבטחתי לאהוב אותך בכל המקומות"
מתוך "כרטיס ללונה פארק".

כל מי שאי פעם אהב באמת ובתמים מכיר את הרגע הזה שבו היא לא בדיוק מה שחשבת.

פתאום אתה מגלה שהיא לא טיפוס מאוד נעים בבוקר, לא מפסיקה לעשן או סתם קצת כלבה לחברות שלה.

אבל הבטחת לאהוב אותה בכל המקומות,

והבטחות צריך לקיים.

זה קונספט כזה שלא מוכר להרבה אנשים.

כאלה שאומרים לך "אין לך מה לדאוג, נהיה כאן גם מחר" ואז הם לא.

עכשיו אני שומע את "פעם תורי ופעם תורך לאהוב".

זה התור שלי כבר מלא זמן.

מתי מגיע תורך?