מילה ותמונה

זה מעציב אותי לראות אותך מחייכת.

עם העיניים הכחולות היפהפיות, השפתיים האדומות המדהימות, והלחיים שמקבלות סומק.

אני מסובב את המבט וממשיך כאילו כלום.

אבל כשאת מפסיקה לחייך ומתחילה לצחוק,

אני כבר לא יכול להתעלם.

זה מעציב אותי לראות אותך שמחה.

זה מעציב אותי לראות אותך עצובה, מצד שני.

זה פשוט מעציב אותי לראות אותך.

לעיתים אני מרגיש כמו המלך משלגיה, כלוא בתוך מראה.

את לא רואה אותי, את לא שומעת אותי.

אבל אני כאן.

אם רק היית מתאמצת, אולי לא הייתי נעלם מהר כל כך.

לעיתים אני מרגיש כמו אודיסיאוס.

אני לא קרוב, אבל תמיד נמצא כאן.

אם רק היית מחכה עוד קצת, אולי הייתי חוזר. רק עוד קצת.

לעיתים אני מרגיש כמו הרקולס.

אני עושה הכל רק כדי שאת תהיי בסדר.

אם רק היית יודעת להעריך את זה, הייתי מביא לך התפוזים.

לעיתים אני מרגיש כמו יאסון.

את לא קולטת איזה סכנות עברתי בשבילך.

אם רק היה לך קר, הייתי מכסה אותך עם גיזת הזהב.

אבל אני רק "מרגיש כמו".

בינתיים, אני מסתכל עלייך צוחקת ונעצב ומפליג במחשבות.

תוהה מה היה קורה לו הייתי מעז לדבר איתך עכשיו.

אם רק הייתי מעז לדבר איתך.