לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מילה ותמונה


מתחילים ממקום מסוים, ואז הולכים. אף פעם לא יודעים לאן באמת נגיע. אפשר לנחש, אפשר לכוון, אי אפשר לדעת.

Avatarכינוי: 

בן: 43

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2008

האינקוויזיטור


הירך נמצאת בין האגן לברך.

היא בנויה מעצם הירך וממסה גדולה של שרירים.

השריר הכי גדול בגוף – השריר הארבע ראשי, נמצא בירך.

 

בירכיים ישנם כמה שרירים גדולים, ביניהם אותו שריר ארבע ראשי.

הם אחראים לכך שהרגליים שלנו יחזיקו אותנו.

שרירים חשובים.

 

מה גם שהירך זה אחד החלקים היותר סקסיים בגוף האישה (ואם מצרפים גם את האגן – We have a winner!).

 

בגלל ששרירי הירך כאלה חשובים, צריך לעבוד אליהם בחדר כושר.

 

מכירים את זה שאתם הולכים לחדר כושר ואחרי יום הגוף שלכם כואב כולו,

אתם קצת סובלים, אבל מרגישים שעשיתם משהו?

אז תרשו לי לומר לכם - אם לא כאבו לכם הירכיים, לא חוויתם כאב שרירים מימיכם.

 

הבה נכיר את "האויב":

שם התרגיל – קירוב ירכיים.

מספר המכשיר בחדר הכושר בו אני מתאמן – S12.

אנחנו נקרא לו "האינקוויזיטור".

אני חושב שזה די ברור למה.

 

כשמסתכלים עליו הוא נראה תמים למראה.

מפשקים ומקרבים.

המכשיר הוא חביבן של נשות גיל העמידה שרוצות לחטב את האזור (אך שוכחות שללא אירובי זה לא יילך...).
כמה מזיק הוא כבר יכול להיות?
הרי בפעם הראשונה עליו, מבלי לאמץ את השריר הזה במודע אף פעם, אתם מורידים 60 קילו כמו כלום.

החלק הכי בעייתי עליו זה העלייה על הכיסא.
פישוק דורש גמישות.

ברכותיי.
הצלחתם לעלות על המכשיר.
קצת כואב הפישוק, אבל בקטנה.
ברגע שמקרבים את הירכיים, הפישוק כבר לא כואב. הוא איננו.
סט סטנדרטי של 12 חזרות
X  3.

 

אתם ממשיכים הלאה שמחים וטובי לב.
ממשיכים בשגרת יומכם.
הערב יורד.
הכל נראה רגיל.
הלילה מגיע.
אתם ישנים שלווים אחרי יום מפרך ורב תועלת.

 

אתם קמים בבוקר.

אבל הרגליים משותקות.

"שיט, נרדמה לי הרגל", אתם חושבים.

אתם באים להזיז את אחת הרגליים, אבל מגלים שהפעולה הזאת, של הרחקת רגל אחת מרעותה, היא הדבר הכי כואב שחוויתם בימיכם.

אתם קמים מהמיטה עם רגליים צמודות.
הולכים לשירותים או לאמבטיה כמו שהיינו מודדים שערים במגרשים המאולתרים כשהיינו ילדים – עקב בצד אגודל. מילולית.

 

משם צפויים לכם יומיים נוראיים.

אי אפשר ללכת, אי אפשר לשבת, אי אפשר לשכב.
אי אפשר ליישר את הרגליים, אי אפשר לקפל את הרגליים.
אי אפשר לעשות כלום.

 

הכאב הזה כ"כ משתק, פיזית.
הבעיה היא שהוא מקרין, וזה לא דבר טוב במיוחד בהתחשב באזורים הקרובים.

אחרי יומיים כשזה משתחרר ואתם חוזרים לחדר הכושר, האינקוויזיטור מסתכל עליכם.

מחייך חיוך רחב.

מזמין אתכם אליו.

אתם ממושמעים, עובדים לפי התוכנית.

מנסים לעלות עליו.

טעות!

למזלכם, זה כ"כ כואב שאין לכם סיכוי להתיישב עליו.

ניצלתם.

עד שיעבור הכאב, ואז תצטרכו לעלות עליו שוב.

 

המזל האמיתי הוא שבפעם השנייה הוא פחות כואב.

עובדה.

לא שמעתם אותי מתבכיין...

 

תכירו אותו, הישמרו ממנו, תנצחו אותו:

 

 

נכתב על ידי , 27/1/2008 16:51   בקטגוריות חדר כושר, בריאות, דיאטות וכושר, בריאות  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להנווד אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הנווד ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)