מילה ותמונה

מתחילים ממקום מסוים, ואז הולכים. אף פעם לא יודעים לאן באמת נגיע. אפשר לנחש, אפשר לכוון, אי אפשר לדעת.

כינוי:

בן: 43

תמונה

RSS: לקטעים לתגובות

הבלוג חבר בטבעות:

בלוג כתיבה יוצרת

11/2010

יד על הגרון

לפני אני מרגיש רגרסיה מטורפת מהמקום הזה שהגעתי אליו.
אני לא ממש מסוגל לדבר, אין לי כ"כ על מה.
צצות לי מחשבות על בדידות וריחוק,
ובשעות האחרונות, אני מרגיש כאילו יש לי יד על הגרון.

מאיימת לחנוק אותי
אם אוציא הגה מפי.
מאיימת... היא מאיימת עליי.

ואני יודע שאני יכול לשתוק ולהתכווץ בפינה, כמו שעשיתי פעמים רבות בעבר, אבל זה כבר לא לעניין.
ארבעת החודשים האחרונים לימדו אותי שאני יכול להיות טוב מהילד המפוחד הזה.
אבל מצד שני, אין לי ממש כוח.
להתעמת, להימלט או להתאמץ.
אני צריך משהו שיבוא לי בקלות, שיחזיר לי את הבטחון,
שילמד אותי שאני לא באמת כמו שאני מרגיש כרגע.

במוצ"ש כתבתי שיש חירות בלחשוב ויש חירות בלכתוב דברים מבלי להתחרט עליהם.
אין לי את החירות הזאת כרגע, ואני חייב לומר את זה, כדי לא להיאלם לגמרי.

נכתב על ידי , 18/11/2010 17:00
8 תגובות הצג תגובות הוסף תגובה הוסף הפניה קישור ישיר שתף המלץ הצע ציטוט

<< לקטע הקודם

לבלוג המלא

לקטע הבא >>

הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להנווד אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הנווד ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)

שם משתמש:	סיסמה:
שכחת סיסמה?	זכור אותי
לפתיחת בלוג חדש

	חפש שם בלוג/בלוגר
	חפש בכל הבלוגים
	חפש בבלוג זה