מילה ותמונה

זה כמו גול נצחון בדקה ה-90.
זה כמו אורגזמה עם אהבת חייך.
זה כמו... זה כמו עמיר בניון שר את 'עומד בשער'.
זה מלא עוצמות, מלא פסגות, ובסוף זה מרגיש מרוקן, עייף וגמור.

זה כמו לרוץ הכי מהר שלך ולהרגיש שאפשר להמשיך ימים.
זה כמו ללגום מים קרים באמצע הלילה, כשמתעוררים משינה עם גרון יבש.
זה כמו הביס עם כל החומוס והטחינה והפרגית בלאפה שספוגה היטב בכולם.
זאת תחושה כזאת שהכל מסתדר.

זה כמו להתכסות בשמיכת פוך ולהתחבא מהמאוורר בלילה די קפוא.
זה כמו למצוא את הגרביים שאתם הכי אוהבים עמוק במגירה.
זה כמו שיש בדיוק את הצבע של החולצה שחיפשתם, ולא בגוון אחר.
זה כאילו מישהו באמת קורא את המחשבות שלכם ומסדר את זה.

זה כמו גל ירוק כשאתם מתים להגיע הביתה.
זה כמו לכתוב טקסט תפור שפשוט בלתי אפשרי להוריד מילה או להוסיף.
זה כמו להכניס את היד לתיק וישר למצוא את המפתח של הבית.
זה מין רגע שכל הקוביות בו נופלות בדיוק כמו שאתם צריכים.

אין לי מושג למה, אבל ככה אני מרגיש עכשיו.