מילה ותמונה

אחת הכותבות פה ציטטה לאחרונה את leaving on a jet plane של ג'ון דנבר אצלה בבלוג.
לפני שבוע, כשהיא טסה לבסוף, שלחתי לה לינק לשיר.
מצאתי אותו בגרסה של נטלי אימברוליה, וכבר שבוע בכל פעם שאני שומע אותו, בא לי לבכות.

היא כתבה לי ביום חמישי.
כרגע בגלאפגוס.

זה היה רגע מעולה, להתעורר משינה ולגלות שיש מייל ממנה.
בשלבים מסויימים בחיינו, הרגשתי שברגע עלייתה למטוס היא תעלם מחיי.
בשלבים אחרים ידעתי שאני חשוב מספיק כדי לא להישכח.
שונא את זה שהיא נסעה, אבל לפחות היא עדיין פה.

****

מה זאת מתקפת הג'ינגלים הכעורה שתוקפת את מכשיר הרדיו שלי לאחרונה?
אריסטון, איקאה, דיוטי פרי, מחבת טפאל, 013 ברק, וזה רק קצה הקרחון.
יש שני פטנטים -
או שלוקחים שיר מאוס במיוחד ומשנים לו את המילים והופכים אותו לשיר מאוס אפילו יותר.
או שלוקחים זמר עם קול נוראי ו"משוחק" במיוחד ונותנים לו לשיר (כמו השורה הראשונה בשיר של איקאה או במחבת טפאל).
למה לא עושים יותר תשדירים כמו של קושניר ומושונוב, שמושונוב אומר:
'זה למה אני אוהב אותך, אבי, ישר כמו נמר'
'מה זה ישר כמו נמר?'
'נמר פלס, התכוונתי'
נכון, זה לא גאוני, אבל בחיי שאני מחייך כל פעם שאני שומע את זה.

****

מה חשבתם, שנתניה תנצח 5-0 ואתם לא תשמעו על זה פה?
עוד לא למדתם להכיר אותי?

****

כבר יומיים שהראש שלי מתפוצץ.
אכלתי, שתיתי, לקחתי כדור, והראש שלי מתפוצץ.
יש לי פצע בתוך הראש.
כאילו... הוא לא חיצוני, אבל אם אני נוגע בנקודה הזאת בפנים, זה כאב שמוביל אותי לסף בכי.
זה פשוט נורא.

****

נכון desert rose של סטינג?
אז שיר מאוד סוחף ויפה, רק שרוב הזמן לא הבנתי אף מילה.
אז קראתי את הליריקה שלו. אפילו יותר יפה ממה שחשבתי.
ואז שוב שמעתי אותו באוטו, ושוב לא הבנתי כמעט אף מילה.
אז אתמול שיננתי, ועכשיו אני יכול לשיר לכם את desert rose מהתחלה ועד הסוף!
כמעט.

****

יש נשים שהשנים עושות עמן חסד.
קמט של חכמה מסביב לעיניים. קמט של שנים מסביב לשפתיים.
רוך של גידול ילדים בידיים וגוף של אלילה.
היא רעיון די מעניין.

****

בין הים לחדרה יש כמה אנשים שלא מדברים איתי.
דווקא אנשים שמאוד התאמצתי לא לדפוק את העניינים איתם.
אז נזהרתי וניסיתי להיות מחושב.
מה לעשות שכל הקלקולציה שלי הייתה מחורבנת?

****

חצי פרוסת נקניק עם כדור בבוקר.
חצי פרוסת נקניק עם כדור בלילה.
אני לא יודע מה מבאס אותי יותר -
שנקניק זה יקר
או שזה מסריח את הידיים.

****

אורלב.
איזה מין שם זה אורלב?!
יש אנשים שלוקחים את היצירתיות שלהם רחוק מדי.
מצד שני, תראו מי מדבר...

****

שישי בהרצליה נשמע לי תמיד מפתה,
למרות שכל הקלפים מעורבבים מחדש ומשחקים יד אחרת לגמרי.
הזכרון על הפול האוס שהיה לי ביד הקודמת עדיין מהדהד בקול פעמוני רוח ענוגים.
לא יכול להילחם בזה, לא רוצה לנצח את זה.

****

5-0.
אלמוג כהן, דיוויד גומז, גל גניש, דלה ימפולסקי, שלו מנשה.

****

אגב שלו מנשה.
לפני שלושה שבועות חזרתי מנתניה עם אבא שלי אחרי הניצחון ההירואי על מכבי חיפה.
זה היה תורי לנהוג.
ליד וולפסון, אחד התחיל לזגזג מאחוריי ודי שיגע אותי. נהג די בפראות.
התעצבנתי עליו.
'אם הוא יהיה זה שיהרוג אותי אני אקרע אותו' אמרתי לאבא שלי.
נתתי לו לעקוף ולקראת יוספטל הוא חזר ימינה ואני עקפתי אותו.
מבט לעברו חשף שזה שלו מנשה.
הכעס התפוגג והפרגון התחלף.
עשה לי את השבת, אני לא אתן לו להיכנס לפניי?
זה לא לקח טוב. אל תאמצו אותו.
20 הרוגים בשבוע זה 20 הרוגים יותר מדי.
גם אם קוראים לכם שלו מנשה, סעו בזהירות.
לא חבל?