קחי איתך נעלי עקב כדי שאם יבוא צונאמי, תוכלי להחזיק את הראש מעל המים.
ואצבע של קינדר בואנו. גם מהלבן וגם מהרגיל.
קחי מחברת ועט כדי לכתוב יומן מסע.
וגם עפרון, אם תרצי לצייר את הנופים שלרגלייך.
מצלמה כדי לצלם את הצבים בגלפגוס.
ומפה, כדי שלא תיגמרי כמו 'אבודים'.
קחי תמונה של אמא-אבא והאחיות לרגעי הגעגוע.
וגם נשימה עמוקה מהאוויר של העיר. אומרים שהוא צלול כיין.
ובדיוטי, תקני לך את הבושם שרצית ועלה 700 שקל.
קחי עיתון ספורט של יום ראשון, עם תיאור של המשחק של מכבי נתניה.
תממשי אותו בכל שבת, תשדרי את התשדורות שאת משדרת כדי שננצח.
אל תדאגי. יכול להיות שמחודש מאי כבר לא תהיה מכבי נתניה (וכן, זה ממש לגמרי מאוד מטריד אותי).
תקחי משהו ממני, שלא תשכחי אותי.
תשמרי מייל ממני, כדי שיהיה לך איך להשיב.
תשנני פוסט שלי, כדי שאם תצטרכי אותי, אהיה שם, In a way.
שימי ספר תהילים קטן בתיק. לא יועיל, לא יזיק (הרגל, מהימים שאמא הייתה מכריחה אותי לקחת לטיולים שנתיים...).
קחי את הטלפון של בית חב"ד, שיהיה.
אל תעשני דברים מפוקפקים.
ואל תשכחי לחזור.
מובטלת, מרוששת, עייפה,
אבל שזופה כמו שאת אוהבת...