מילה ותמונה

...אשף אני, ושרביטי - שירה,

ועד שלא הופעתי, האורח,

גם את היית סמטה שחורה

ללא פנס, ללא ירח.

סכין בדידות מלב שלפת,

נעצת חודו בגב התוהו.

בערפילי כיסוף ציפית והתעלפת:

"אולי קיים... אולי יבוא הוא..."

דמית לאי נטוש על מפרשים חולם,

בטרם בו עם ספינתי עגנתי.

היית נשארת כלי אלם

לולא עליו אני נגנתי

(שתי סקיצות ב', אלכסנדר פן, 1934)

אני מרגיש שאני צריך לשתוק.

סטירה נוספת יצאה בדרכה אליי.