מילה ותמונה

רציתי לכתוב

"משהו שלא נראה חשוב, אבל נשמע נפלא".

דיברתי בשבחי אהובתי ובגדולת אהבתי

וכל מה שאומר לא יהיה חדש.

סיפרתי מאוויי ותאוותי,

ואיך גופך מתפתל בי כנחש.

את הנשל על הרצפה, ליד התחתונים.

תהיי עירומה בגוף ובנפש.

לרגע נשכח שסביבנו המונים,

כשבקצב אגני ראשך יכה בקרש.

ומלכה שכמותך, תמיד ברום,

תעלי מעליי ואביט בך מגובה הכר.

את תתחברי אליי בשפתיים וגם במקום

בו, גם בפעם הראשונה, לא ארגיש זר.

רציתי לכתוב

"משהו שלא נראה חשוב, אבל נשמע נפלא"

אבל את גניחותייך לא אדע לכתוב,

ופנייך, להן הן פסקול, נראות מדהים.

בעיניים עצומות ופה פעור זה נראה טוב,

ונשמע נפלא, כאילו שיר נכתב על ידי אלוהים.

ותבואי ותבואי ותבואי ואבוא.

ותבואי ותשטפי ותשכבי ליד.

ואבוא ואביט בך ותתגלי לי כמו בהר נבו

'אני חושבת שאני אוהבת', בקול נרעד.

וסוף של סיפור כשעיניים נעצמות.

נכנסים לספירה של חלום וכיבוי המוח.

ונפקיד לאלוהים את הנשמות,

שינקה, יגהץ ויחזיר ונתחיל מחדש בכל הכוח.

רציתי לכתוב

"משהו שלא נראה חשוב, אבל נשמע נפלא"

יצא

שזה לא נשמע כל כך נפלא,

אבל כל כך חשוב.