מילה ותמונה

כשאת ישנת אני לא הצלחתי להירדם.

החלטתי לשוט עם המחשבה לאן שתרצה לקחת אותי.

מצאתי אותנו על גג של בניין גבוה.

הרגשנו את משק כנפיה של ציפור שעפה מעלינו,

ככה גבוה היה הבניין הזה.

נשענו על המעקה והסתכלנו למטה.

ניסיתי לקלוע לך במבה לתוך הפה.

פספסתי.

היא צללה למטה, ואת סיננת "אופס".

כששאלתי אם במבה שנופלת מגובה כזה יכולה להרוג,

את נקרעת מצחוק ואז אמרת שבילדד השוחי אומר שלא.

מכונית שעברה בחוץ קטעה לי את המחשבה.

הסתובבתי וחיבקתי אותך.

עצמתי עיניים והתחלתי שיט חדש.

היינו עם מזוודות מחוץ למוטל אמריקן-סטייל.

זרקו אותנו כי נגמר לנו הכסף.

התיישבנו באמצע מגרש חניה ריק.

כמעט ריק.

בדודג' החומה המרופטת היו אנשים שיכולתי להישבע שאלה אל ופג באנדי.

איפה עוד ראית דודג' מחורבת שכזאת?

צחקת ובכית והיית רעבה.

הוצאתי וופל גרדנה קצת נמס שנשאר לי בתיק משבוע שעבר וקניתי לך קולה במטבע האחרון שנשאר לי בארנק.

ארוחה צבאית מלאה, ככה סיפרו לי פעם.

הסתובבת אליי ורצית לשים עליי ראש, אז נשכבתי על הגב.

הנחת עליי ראש וחיבקתי אותך.

חזרתי לשוט בעולם של מחשבות ודמיונות.

מארש החתונה של מנדלסון התנגן.

שאלת אותי מתי אציע לך ואני שאלתי מתי נוח לך.

את חייכת ונישקת אותי.

חייכתי אלייך ודיברנו בשקט.

אפילו אני לא שמעתי על מה דיברנו בתוך כל הרעש וההמולה.

החטא החביב עליי בדיוק הגיע - בורקס ממולא בשר ברוטב פטריות.

הכלה התקרבה אלינו.

נצצה ככל הכלות, אבל כשעמדה לידך נראתה כמו גחל כבוי לעומת לבה גולשת.

בסוף נרדמתי וכשהתעוררנו חייכתי אלייך ושאלת מה אני מחייך על הבוקר,

ממתי אני מחייך על הבוקר?

פעם כתבתי לך שאילו יכולתי להתאהב בך מחדש הייתי עושה את זה, אבל לא הייתי בטוח שאני יודע איך.

אני חושב שדרך החוויות שרציתי לחוות איתך, הפשוטות, המתוסרטות, האמיתיות, הצלחתי להבין איך זה קורה.

לילה אחד נטול שינה שבו אתה עוצם עיניים ובורח לעולם הדימיון,

שוכח את המעצורים, שוכח את התלאות, שוכח את כל מה שלא חשוב כשהיא איתך.

באיזשהו שלב אתה נרדם ולא בטוח שאתה חולם עליה,

אז אתה כ"כ מתגעגע וכשהיא הדבר הראשון שאתה רואה, זה כמו משאלה שמתגשמת.

אז ככה,

ככה הצלחתי להתאהב בך מחדש.