שבוע לימודים קצר, זה נחמד. הייתי צריכה להיזכר כמה פעמים שיש לי בכלל חופש בשבועות.

חבל רק שהרבה זמן בוזבז על להספיק להגיש דברים בזמן, במקום ללמוד למבחנים, אני מקווה לנצל את היומיים הקרובים ככל הניתן.

"יום איסוף העטים הסמסטריאלי", או בשמו המקורי "יריד תעסוקה" בכלל לא התאפיין באיסוף עטים. לקחתי רק 2, אבל לא מרפיע לי, כי יש לי עדיין המון עטים שלא נגעתי בהם. חבל רק שיומיים לפני גיליתי שהעטים של התעשייה האווירית כייפיים לכתיבה יותר מהשאר שלקחתי בסמסטר הקודם, אבל טוב נו, בפעם הבאה (:

יש המון דברים חמודים שלא הצלחתי לקחת, אבל אני גם לא מאלה שמצליחים לרוקן את כל הדוכנים ממתנות. ת' למשל יצא עם 3 תיקים מפוצצים בדברים, ממנו גם הצלחתי לקבל את אחד העכברים שחילקו שם (בזכות puppy face והעובדה שאני באמת צריכה אחד כי שלי מפרכס יותר מדי.), ובזכות עוד מישהו שאין לו כאן כינוי, שהיוויתי לו תמיכה נפשית לפני הראיון לאינטל, והוא ביקש בשבילי את המתנה שלהם, שהתגלתה כיעילה ביותר (מפצל USB שאני אמחק מרשימת הקניות, ומנקה מסך שאני אמנם לא אשתמש בו, אבל הוא נורא חמוד כי הוא בצורת עכביש חמדמד.)

ניסיתי עם הארי, צ'ירי ויו' להשתתף בהגרלה על הWii. מן הסתם אף אחד מאיתנו לא ניצח, וזה מבאס קצת, כי כל הדרך התווכחתי עם הארי לגבי מי מאיתנו צריך את זה יותר. P:

צ'ירי הצליחה גם להוציא לנו את הפתקים לוופל בלגי המסורתי, ומזה שהבאנו תעסוקה לאחד הנציגים של אחת החברות שבכלל אין מצב שנעבוד אצלם (הם רוצים משרה מלאה), הוא נתן לנו כרית קטנה, שאימא שלי נהנתה לשחק איתה כל הערב.

אגב אימא, כשהראתי לה את העכבר שת' הואיל בטובו לתת לי, התגובה הייתה: "מה זה הקונדום הזה?!"

שזו בערך הייתה האסוציאציה האחרונה שלי, אבל יש משהו בדבריה. תמונה תבוא לראייה מאוחר יותר היום כנראה. בכל מקרה היציאה הזו שיעשעה אותי מאוד.

בכל מקרה, המסקנה העיקרית מהיריד הזה הייתה שחוץ מזה שצריך לשכלל פי אלף את טכניקת קבלת המתנות שלי, אני צריכה לשכלל מאוד את הממוצע, כי הגיע הזמן למצוא עבודה, פשוטה ככל שתהיה, באיזשהו תחום שאיכשהו קשור למה שאני לומדת. אני לא רוצה להיות too picky לגבי איפה להתחיל לעבוד, אני אסתפק בכל מה שיזרקו לעברי ויהיה שווה את טרחת ההגעה לפחות, אני מודעת לממוצע הנמוך שלי, אני רק ממש רוצה להעלות אותו כבר, וזה נראה כמו משימה כמעט בלתי אפשרית.

ואם כבר לימודים, אני רק אתמול קלטתי, מתוך שיחה קצרה עם אימא שתכף מתחיל הרי החופש הגדול בבתי הספר. וזה רק מראה עד כמה זה עצוב שלא רק שלא יהיה לנו חופש שכזה, אלא שבכלל כל לוח השנה שלי מבולגן. אני כותבת "סמסטר חורף" על מבחנים (אמנם מועדי ב' אבל זה לא משנה בד"כ) שאני עושה בחודש יוני, וזה מגוחך בדיוק כמו שאני אכתוב "סמסטר אביב" על מבחנים שאעשה באמצע אוגוסט השרבי. אבסורד מעולם לא קיבל משמעות חזקה יותר.

שיהיה לכולם סופ"ש נעים, אני אמשיך לחכות להבא. (: