בית.

סוף סוף.

זה מאחורי.

שיו.

הממ...

פוסט חסר תועלת יוצא לדרך.

רק רציתי לציין בפני עצמי שהקונצרט מאחורי. היה בסדר. טעויות כמו תמיד. הרגל רועדת יותר מדי, שלא נדבר על הידיים שרק לפני שעה ניגנו בסדר גמור, ברגע שהאולם מלא מתחילות לשקשק.

אבל חפיף.

זה מאחורי.

שיו.

היה בסדר.

היה נחמד.

מלא ילדים קטנים וחדשים שזאת הפעם הראשונה שלהם.

ילדים מוצלחים.

אבל מנגנים דברים קצרים ופשוטים, ככה שיצאתי בסדר גם עם הפאשלות שבכלל לא בטוח שכולם שמעו.

בית.

הכל נחמד.

או שלא.

עכשיו הלילה מוקדש לכתיבת עבודה.

ומחר בבוקר רופא. בלעכס, רק להוציא אישורים ולעשות אק"ג.

אבל עדיין בלעכס.

הממ... אני צריכה קצת לסכם את החודש.

אבל לא בא לי.

הממ...

אה, רציתי להוסיף אתמול, אבל זה היה קצת לא קשור.

מזל טוב ללנה!

לפחות השיחות שלנו לא היו סתם.

לא אכתוב כרגע למה.

פשוט מזל"ט לה. סחתיין שכזה. שיהיה בכיף (:

היה חודש ארוך מדי. או שקצר מדי.

ישנתי בו הרבה. התרגלתי לקום ב10-11-12. זה נחמד. זה לא נחמד כשצריך לקום לבגרויות, אבל זה כבר לא כזה נורא, כי נשארה לי רק אחת.

פוי. העבודה צריכה להיות מוגשת כבר ביום ראשון.

הצילו.

ביי.