*שם שנון אך לא מקורי*

זה היה יכול לקרות לכל אחד. לעזעזל, שרון אמר שלפני שבוע זה כמעט קרה לו, אבל אצל שרון זה היה רק כמעט, ואצלי זה פשוט קרה. רגע אחד, לא היה יותר מדי זמן להגיב, ובום- אתה רוצח. רגע אחד שהעיניים לא על הכביש וילד על אופניים יכול להפוך לגרפיטי אדום על חצי רחוב. ולעזעזל, אלוהים יודע שאני נהג זהיר. זה כנראה מה שהכי הורג אותי, מה כבר עשיתי רע? אנחנו ישראלים, כל יום יש מליון אנשים שנוסעים ברחוב המזדיין הזה על מאה קמ"ש ולא שמים זין, והנה אני נוסע על חמישים וחמש, שזה חמישה מעל המותר אבל כולם יודעים שזה בסדר, וילד על אופניים חותך את הכביש כמעט כאילו הוא ערס במכונית חדשה. זה הכל כי היה חם, כל כך חם. נכנסתי לאוטו רק כמה דקות לפני וקלטתי שכל הגוף שלי חם, אז כדי לברוח מהחום הייתי חיי לחזק אתצ המזגן. אוטו חדש, בדיוק החברה החליפה, אז לא זוכרים בדיוק איפה הכל נמצא. צריך להסתכל. רמה נוספת במזגן, זה מה שהיו שווים החיים של יונתן, 12, מת בתאונת דרכים בחולון. ואם, אם הייתי נוסע חמישה קמ"ש פחות אולי זה היה שונה. אולי הלחיצה הבהולה על הבלמים הייתה מספיק בזמן כדי לא להרוג אותו, כדי שבמקום לשמוע חבטה ולראות ילד שליו על הכביש, הייתי שומע צעקות, או בכי, או משהו. אם הייתי מחכה עוד דקה, רק עוד דקה עם המזגן המזדיין הזה. זה מה שהיו שווים החיים שלו, דקה מזדיינת בלי מזגן. יש אנשים שהיו אומרים שהחום באוטו היה גהנום, אבל זה לא משנה עכשיו. גיהנום של כמה דקות אל מול הגהנום שאליו אני הולך. לעזעזל, הגהנום שבו אני נמצא. והדתיים הבני זונות האלה, עם העיוורון שלהם של רצון האל. יבוא אליי אחד ויגיד לי שכנראה שזה מה שהאל רצה ואני ארצח אותו עם הידיים, בלי מכונית. איך, איך הם מאמינים שהאל הסלחן שלהם "רצה" שהילד ימות. למה כבר הוא היה גדל להיות? עוד חייל קרבי, אולי ג'ובניק, נהנה מתל אביב, מקים משפחה, איפושהו בשושלת שנביא לעולם לכל אחד מאיתנו יגיע למות על צאצא זה או אחר. לא, אלוהים לא רוצה שימותו, הוא פשוט לא רוצה מספיק שלא ימותו. הילד הזה לא מת כי אלוהים רצה, הילד הזה מת כי לאלוהים לא היה חשוב מספיק להשאיר אותו חי. נסיבות שונות, זמן שונה. כמה מעלות פחות באוטו, כמה דקות לפני, או אולי פשוט אם הייתי נוסע על חמישים. למה לא נסעתי על חמישים?

ועכשיו, עכשיו הוא שוכב שרוע על הכביש שליו כמו ילד בן 15 שמשתכר פעם ראשונה ומגלה את היופי שבלשכב על הכביש עם מישהי ולשכוח שהעולם מסתובב. יותר נכון, לשים לב שהעולם מסתובב, אבל לשכוח שיש בו עוד אנשים. ילד בן 12, עם קצת מזל הוא עוד לא עישן בחייו. עם קצת מזל המוח שלו בתול בדיוק כמו הריאות שלו, בדיוק כמוהו. אבל מזל, מזל זה בדיוק מה שאין לנו. מזל ואלוהים.

____________________________________________________________

מקווה מאוד שהבנתם שזה סיפור, מומצא. אין כל קשר [ואני מאוד מקווה ככה] למציאות. זה פשוט נוכח העובדה שנהיגה היא דבר כל כך בעייתי, שחובה בעצמו כל כך הרבה סכנות, שלפעמים גם אם תהיה הכי בסדר בעולם אתה עדיין יכול לפגוע ולהפגע, ולפעמים דווקא אלו שלא בסדר לא קורה להם כלום. יש פה גם עוד נושאים שעלו לאחר תחילת הרעיון, אבל ההצתה הייתה הנהיגה.

אגב, עצוב לי על הפוסט השומם למטה [אהבה], אז אם במקרה אתם קוראים את זה ויש לכם כוח, אשמח עם תקראו אותו(=

זכויות יוצרים, כמובן, לי.