סיבוכים נפשיים תמיד היו לילדעתי הגיע הזמן להתמודד איתם.
אני חושבת שאצלי הכל מתחיל בשם. אני לא מבינה ולא הבנתי איך השם שלי מתקשר אליי
פז זה זהב
וכן כן ההערכה העצמית שלי שואפת לאפס
אבל אף פעם לא הבנתי מזה שם
שם זה כמו ענן שחולף ברוח
בכלל אני לא מבינה איך מילה קצרה שכזאת יכולה לתאר אדם ומלואו.
" מהו מונטיגיו? לא פנים לא זרוע לא רגל
לא אף אחד מאיבריו של בן אנוש.
שם מהו? נקרא לשושנה בשם אחר
האם יאבד לה ריח ניחוחה?
אם אין רומאו מיתקרא רומאו
הכי יחדל להיות עוד כליל תפארת ?"
[רומאו ויוליה/ וויליאם שייקספיר מערכה ב', תמונה ב' ]
ומשמות, לסיגופים עצמיים
לעינויים עצמיים והכל על טהרת ולמען הכינוי הזה
שאף אשה לא זוכה לו מעצמה כל ימיי חייה
"רזה"
ואם תשאלו אותה היא בטח תגיד גם שהיא לא כזאת יפה ומייד תפתח בפניכם רשימה ענקית עם כל מגרעותיה
אני חושבת
שמה שבעצם הביא את הנשים להתסכל רק על הצד הרע בהן זה בעצם גברים.
קחו לדוגמא ספורטאית יפה מצליחה כישרונית חטובה
אבל ספורטאי חזק מצטיין כישרוני זכה בככה וככה מדליות
שמים לב להבדלים?
אישה תמיד צריכה להיות מוצגת כיפה , נאה, מרשימה, מלאה במקומות הנכונים אפילו
נשים מרגישות את הצורך הזה להוכיח את עצמם ואת החיצוניות שלהם
בעיקר נערות
ואולי כותבת הפוסט הזה סובלת מאותן בעיות תדמית
אבל
למה? למה זה צריך להיות ככה?
לי ? אין תשובה
ואם כבר דיברנו על חוסר תשובה
אז הגענו לשאלה הגדולה מכולם
אלוהים
OMG
אני חושבת שזה באמת אחד התסביכים הכי גדולים שלי
אני מקבלת את היישות העליונה הזאת
מקבלת את זה ששומדבר לא בא מכלום
מקבלת
הבנתי
אבל מצד שני
אני לא רואה הבדל בין אל בלתי נראה לבין מפלצת ספגטי מעופפת
אני לא מאמינה באל כמו שהיהדות מציגה אותו
אבא רחום וחסוד שנותן לך מכות בטוסיק כשאתה לא מקיים מצוות
החמרות החמרות החמרות צניעות נידה שבת בית כנסת ישיבות אולפנות
חובות חובות חובות חובות חובות חובות
אעאעאעא
איכ
לא רוצה
אני שונאת שיש דברים שאני לא יודעת ולא מבינה את הרעיון מאחוריהם
כשאני נכנסת לאיזה פרוייקט לאיזה וויכוח מסויים
אני צריכה לדעת
את הכל
אני לא מסוגלת להאמין במשהו שאני לא מבינה את הרעיון מאחוריו ואת ההיסטוריה שלו
לא יודעת
ואולי אני רק בת טיפש עשרה שלא יודעת כלום מהחיים שלה אבל זה המצב..
עד כאן סיבוכיי המרובים מדיי ><
מזל טוב למדינה שלנו
כל הכבוד לצה"ל
PEACE :P
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
