מיתר קרוע

זה פוסט למי שקורא פה ..

תקשיבו הפוסטים שלי באמת מדכאים וקשים , אבל אני לא במצב רוח כזה כל הזמן .. אולי הייתי אחד כזה , אחד שלא נושם ולא חי .. אחד בבועה לא אמיתית מכאב .. אטום וסגור מכל חום ואהבה .. כן כן מטאפורות מפגרות .. אני לא אומר שאני מגזים .. כי זה באמת מה שאני מרגיש .. אלה המחשבות האמיתיות שלי .

בזמן האחרון אני עובר שינויים בעצמי שאני די גאה בהם .. שאני לא תקוע במקום אחד ושאני לא סובל כל הזמן .. למדתי לאהוב ולהבין ולהקשיב ולייעץ .. למדתי להבין מה זה פשוט לחיות .. שלא חייבים להיות או שמחים או מדוכאים או כל דבר אחר .. פשוט לנשום .. אז אני מודה שלא כל הזמן אני ככה אבל אני משתדל בשביל עצמי והסובבים אותי .. אבל אין מה לעשות .. החיים זה כל הזמן עליות וירידות .. וזה לדעתי מה שהופך את העולם הזה ליותר מעניין ..

תודה על האכפתיות אנשים באמת ..

חברים איבדתי אותכם.. איבדתי את האמון שלכם ואתם את שלי .. שכחתם ממני וגם אני ממכם .. אתם לא צריכים אותי ואני?

מרגיש לא קשור ובצד כשאני לידכם.. זה לא אשמתכם .. אלא אשמתי ? איך אני יכול פשוט לזרוק את הכל ולא לחשוב על הדברים האלה ? אי אפשר פשוט לעשות את זה .. מה אני יעשה אחר כך ? שוב אני יצא החוצה לחפש אנשים ? ..

אבל מה אתם עשיתם ? אתם קראתם לי כשנפגשתם .. אתם הייתם נחמדים אלי ודיברתם איתי .. ואני.. סיברתי כשהזמנתם .. שתקתי כשדיברתם איתי .. מה אני רוצה ממכם!? אתם עשיתם את הדבר הנכון כשאני עשיתי את הלא הגיוני .. לבד אבל מעדיף להיות כזה ? ...