I'f you can make a girl laugh, you can make her do anything.

זהו.

אפשר לאמר שאין ביצפר יותר.

באים לחזרות, הולכים ב-12.

אני לא מרגישה שזה סוף של שלוש שנים.

אשכרה עוזבים את הביצפר.

אני זוכרת שבחופש הגדול שבין ו' לז', הייתי עוברת ליד הביצפר ואומרת לעצמי "כאן את הולכת לעבור שלוש שנים", ואני אפילו עדיין זוכרת את היום הראשון של כיתה ז', שעשו לנו סיור בבית הספר וקיבלנו עטים.

אני לא יודעת איך לסכם את השלוש שנים האלו.

מזל שיש לי עוד קצת זמן לחשוב על זה.

ובינתיים, יש ראנים, יש ימי עבודה, פעולות, ישיבות.

הכל כל כך מעייף.:\

באמת, כל מה שאני מבקשת עכשיו, זה יום אחד, שאפשר יהיה לעשות כמו פעם, ופשוט לישון עד שלוש ארבע, ואז לקום, לאכול משו, לראות סרט מעאפן בטלוויזיה, לשתות שוקו של יטבתה ולחזור לישון.

אולי זה הרבה, אולי לא.

אבל אני כל כך מתגעגעת לזה...:\

היום נוסעים לים.

אני לא רוצה.

אני לא אוהבת את הכיתה שלי, וגם אין לי כסף בכלל.

אני גם לא יודעת מה יהיה שם.

בטח יהיה ממש מעאפן, ואני לא אגיע מחר לביצפר או משו.

בעע.:\