מחשבות בסיסיות שעוברות לך בראש כשאתה חולה:
הערכה ללא תנאים. פתאום אתה מסתכל סביבך וקולט שאתה כזה מזליסט שאתה חי וזה בעצם לא כזה נורא להיות חולה. אתה מריח שאמא שלך הכינה לך במיוחד מרק וקולט שהיא הכינה לך איזה 20 כוסות תה רק היום, אתה רואה איזה שתי ילדות הולכות ברחוב עם הסווצ'רטים קשורים על המותניים, מדברות על איזה טלנובלה מפגרת וכל מה שעובר בראש זה "אחח, הימים הטובים ההם.." כשהיית בריא ומאושר ולא הסתובבת כמו איזה הומלס חולה צהבת עם שקית טישו ביד.
שנאה ללא תנאים. שנאה לאוכל, שנאה לשתייה, שנאה להורים שמתקרצצים, לחברים שיוצאים בלעדייך כשאתה גוסס בבית, שנאה לטישו ולנהג במכונית משמאל ששומע מוזיקה מזרחית בפול ווליום, לרמזורים מפגרים שמעכבים אותך בדרך חזרה מהרופא הביתה לפוך ולתה, לאותו רופא מזדיין שלא נתן לך אישור 5 ימים מהבצפר ובגללו ירדו לך מנות ובעצם...שנאה לכולם ולהכל ולכל העולם כוווולו.
הדבר היחיד שאתה פחות או יותר אוהב, זה כדורים. הדבר היחיד שמנחם את הקיום העלוב שלך כשאתה מרוח על המיטה כמו דביבון על הכביש שדרסו אותו שוב ושוב ושוב ושוב...
בקיצור, אני חולה, וזה לא כיף ):
אבל זה לא אמור להיות כיף, אז שיהיה.
כמה ימים לפני שהתחלתי לגסוס וכל זה, קראתי את
הפוסט של המטורף על מחלות ודברים שעושים כשחולים, וחייכתי לעצמי בידיעה המעודדת שאני בריאה לחלוטין ואפילו שאריות השיעול שנשאר לי איזה שבועיים אחרי שהבראתי מהפעם האחרונה שהייתי חולה, נעלמו.
ואז כנראה שכוח עליון לא מוגדר החליט להתנקם בקיומי ולנסות להשמיד אותי במוות איטי ומייסר שכולל בריכת טישו והרבה אדוויל צינון.
אז חזרתי לפוסט הזה והבנתי ש-99% ממנו מדויק להפליא ושווה לקרוא את 9 הסיבות המעניינות האלה להיות חולה, כי זה די מעודד.
וזה גם שיטה מעולה להעביר 5 דקות של ייסורים, אז למה לא?
למרות שאני לא בטוחה לגבי סיבה מספר 6, אבל זה נתון לשיקולכם האישי...
החג היה נחמד..
אני הייתי בוועדת קישוט סוכה.
בעצם, הייתי הוועדת קישוט כולה, ויצאה סוכה שלא תבייש שום כפר ערבי.
[סתםסתם, לא לקחת ללב.]
לא היה שומדבר מיוחד, קצת יותר טוב כי אח שלי ואשתו חזרו מדרום אמריקה (:
טוב, זה ידוע שאני אדם נוסטלגי, רגשני ונוטה לגעגועים מוגזמים,
אבל לא תיארתי לעצמי שאני באמת אתגעגע לאופיר וענבל.
כלומר, לפני שהם התארחו אצלנו לאיזה חודש, הייתי רואה אותם פעמיים ביום בממוצע.
וההבדלי גילאים ביני לבין אופיר לא ממש יצרו בינינו איזה קשר מטורף של אח ואחות שיוצאים יחד וכל זה...
אחרי הכל, אני נולדתי איזה חודש וחצי לפני הבר-מצווה שלו, בדיוק לתחילת השלב של "אמא, אני רוצה לעשות פירסינג" שלו שכלל הרבה מטאליקה וחזרות בלהקה...
[זה מסביר כמה דברים]
ובכל זאת, הם נסעו ואני התגעגעתי.
התגעגעתי מאוד אפילו. ונורא התלהבתי כל פעם שהם שמו תמונות בפייסבוק וכל זה.
ופתאום עברו שלושה חודשים, ומצאתי את עצמי בשדה תעופה עומדת על קצות האצבעות כדי לראות מעל כל האנשים האלה שהסתירו לי את הדלת שכל הנוחתים יוצאים ממנה.
"אז מה, את מתרגשת?"...גיחכתי אל אמא של ענבל בתגובה.
ואז הבנתי שאני באמת קצת מתרגשת O.ם
וזה אידיוטי בטירוף.
ואחרי כמה דקות הם יצאו וחיבקתי אותם ונורא שמחתי וגם זה היה אידיוטי בטירוף.
הם קנו לי חולצה כזאת עם מלא גולגלות עליה, ואח שלי אמר "חח...את בכלל עוד אוהבת את כל זה?".
הבנתי שב-3 חודשים הרבה דברים הספיקו להשתנות והמון דברים קרו.
וכן, אני עוד אוהבת את כל זה, אבל זה קצת מצחיק שהם חיפשו כל-כך הרבה איזה חולצה שאני יאהב ובסוף אהבתי יותר את הלטאה המוזרה הזאת מעץ שהם הביאו לאמא שלי לתלות בבית וגנבתי אותה לחדר שלי P:
אז אוקיי, הם לא מכירים כל תא במוח שלי, אבל הם ניסו! הם חיפשו המון משהו לקנות לי וזה דבר שנחמד לשמוע (:
אתמול הייתי בסרט "החברה של החבר שלי", שהוא די מטומטם ונחמד, והגעתי למסקנה שללכת לסרטים של 16 ומעלה זה בעצם לא כזה שווה, כי כל מה שגורם לזה להיות 16 ומעלה זה ציצים של כל מיני שרמוטות. אני בטוחה שהרבה חושבים שזה בדיוק מה שעושה את זה כל-כך שווה |:
נשאר שבוע לחופש ולא עשיתי שומדבר מועיל.
מחר אני קונה כרטיסים לסימפל פלאן D:
היום אני אהיה במתן ויהיה כיף [;
עוד חודש ו-18 ימים ההופעה של סימפל פלאן.
עוד חודשיים ו-18 ימים אני מתחילה ללמוד תיאוריה O_O
עוד 8 חודשים ו-18 ימים [איימן] אחוז תאונות הדרכים ועבירות התנועה יתחיל לעלות באופן משמעותי XD;
ועוד מעט אני אמות אם אני לא אלך לקחת כדור נגד שיעול, אז ביי.
פומה הזה כל-כך שמן...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
