עוד לא סיימנו ללמוד רשמית, אבל לא באנו שוטף לבצפר כבר חודש ומשהו
מדי פעם איזה יום מרוכז או ההפקות של תיאטרון
שנה הבאה כמעט ולא נלמד...
אני לא אומרת שמעניין אותי לבוא לבצפר או ללמוד
אבל אני ילדה נוסטלגית שמתגעגעת נורא מהר לאנשים
סרטנית אופיינית [;
ואני לא טובה בפרידות, אז אני מפחדת קצת מהפרידה הענקית שלי מכולם בסוף שנה הבאה
כולם שואפים לסיים כבר בצפר
אז מודה באשמה- הייתי לומדת עוד שנה כל עוד זה אומר לדחות את הסוף
זה כאילו...כל החיים לפניי
אבל אני מרגישה שהחלק הכי משמעותי בחיים שלי עומד להיגמר
מה קורה מפה?
צבא, לימודים, עבודה...חתונה? ילדים?? מה?!?
כל ה11 שנות לימוד שעברתי
כאילו עפו השנים בלי ששמתי לב...





נכשלתי במתכונת בהיסטוריה
רוצים לשלוח אותי לסמסטר ג'
מה שאומר לשבת ללמוד היסטוריה חודש שלם מהחופש כלללל יום
יש מצב הם מנסים לגרום לי להתאבד?
זה עובד מעולה O_O;
בכל מקרה אם אני מקבלת עובר בבגרות לא שולחים אותי לשם
אז אני צריכה לחרוש תחיים שלי בשבועיים הקרובים
היסטוריה עד המוות!!!





הם חוזרים לארץ!!!!!
והפעם הם יביאו איתם את דייויד!! D:
אומייגאד
סימפל פעמיים בשנה?
best year ever :D



מיותר לציין שהבלוג הזה הולך לשומקום?
בכל מקרה, נראה לי שאני אסגור אותו זמנית בקרוב
לא הולך לי לכתוב.