היה נחמד.

זה ממש (לא) מפתיע עד כמה שבכל זמן שעובר אני רק מגלה עד לאן המשפחה הזאת יכולה להתחרטט,

זה לא שאי פעם חשבתי אחרת עליהם, עלינו. זה פשוט הולך ונהיה רק גרוע יותר.

אף משפחה לא מושלמת, נכון- אנחנו לא תקועים באיזה סרט אמריקאי.

אבל כשהנקודת מבט שלך באה מתוך זה, אתה לא מבין למה דווקא אתה, מאיפה זה בא עלייך.

אז לא יוצא לי להיות הרבה בבית, אלא יותר להתנחל אצל אחותי, לא יוצא לי להיות על המחשב, אלא ללכת לבצפר או לנוע"ל או לצאת החוצה, אבל אתם לא יכולים להאשים אותי, זה פשוט מעביר את הזמן שלי יותר טוב מאשר להתבודד בבית לבד אוקיי? מעביר יותר טוב את המחשבות.

ואני יודעת שהתרחקתי לאחרונה מהרבה אנשים אהובים, אני זוכרת וחושבת על כל אחד ואחד, ואל תחשבו ששכחתי מישהו,

זה פשוט לא יוצא,

וחלקכם כועסים אליי, חלקכם אולי שכחתם אותי "בחזרה",

אבל ברגע שהאורך חיים שלי יחזור לקדמותו ואני יהיה במצב לדבר,

אתם הראשונים, באמת.

אז בקשה, אל תעשו לי סצינות קנאה עצבים צומי, זה לא עוזר, לא עוזר לי, לא לשום דבר, אתם לא מחדשים לי כלום.

אה כן, שנה טובה לכולכם.

החג שלי הולך להיות מגעיל בכל אופן.