תתרגלו - אני מיוחדת.

זהו נגמר,

חודשיים של כיף,

מתו!!

בעצם אולי אתם חושבים שאלה היו חודשיים של כיף..

אבל לא!

אלה היו חודשיים של סבל!

סבל, מעבר, באסה..

ועכשיו עוד שנה,

עוד שנה של סבל!

איך אני יתמודד אם זה?!

תגידו לי איך?!?!

אני לא יכולה יותר!

מה עשיתי?!

למה זה מגיע לי?!

זה התחיל בתחילת שנת תשס"ז

או אולי קצת לפני,

הבנתי את זה..

הבנתי שאני באמת מעריצה אותו..

את הבנאדם הזה..

את רן דנקר.

זהו,

התחלתי בדרך חדשה~!~

טובה..?

רעה..?

לא ידעתי מה הולך ליפול עליי!!

אם רק לא הייתי גרה פה!!

הייתי נשארת בכרמי יוסף!

עם כל הכלבים!

זה היה מקום יותר טוב!!

מקום שבו הסתובבתי כל היום עם הכלבים!!

עם שוקו, עם פטל, עם קייב..

אני בחיים לא ישכח אותם!!

זאת הייתה אחת התקופות הטוובות יותר..

זהו!!

היא נגמרה!!

מהרגע שעברתי לפה!

לרעננה!!!

איך עיר, יכולה לגרום לכל כך הרבה סבל?!

אני לא מבינה, פשוט לא מבינה!!

עברתי לפה בגיל 3!

ומאז הכל רעעע!!!

אחותי נולדה..

הקרצייה הקטנה..

ואז..

הן,

הייתי חברה של מלא בנות!!

אבל אפילו פעם אחת לא הרגשתי שלמה עם עצמי!!

הגעתי לגן חובה..

אני בחיים לא ישכח את הנדנדה בצורת גלגל..

איך רבנו תור מי..

ובקבלת שבת..

מי תהיה מלכת שבת?!

זה היה הריב הקבוע שלנו..!

הייתי אמורה להשאר עוד שנה בגן..

אם רק הייתי מספיק חכמה כדי לעשות את זה..!

בכתה א',

היה נחמד!

סביר..

לא היה יותר מידי רע..

אבל גם לא היה יותר מידי טוב..

בכתה ב'..

כולם היו חברים של כולם..!

זאת הייתה תקופה..

בכתה ג'..

זה התחיל..

התחלתי להיות שונה..

בכתה ד' זה כבר היה ברור!!

אני זוכרת שהבאתי תמיד כדור ל"השעון"..

ותמיד איכשהו זה נגמר בבכי..

הייתי בכיינית שזה לא יתואר..

מזל שבכתה ד' היה לי את אורי..

בכתה ה' אני ואורי היינו חברות כ'כ טובות..

אני באמת הרגשתי שהיא הבנאדם הזה..

החברה שתהיה איתי כל החיים..

שתמיד נהיה חברות..

בכתה ו'..

בתחילת כתה ו',

זה נגמר..

החברות ביני לבין אורי,

הלכה!!

פשוט התרחקנו..

ככה,סתם..

אני רק רוצה שתדעי אורי..

אם את קוראת את זה!!

את והתקופה הזאת,

זה חלק בלתי נפרד מהחיים שלי!!

היינו חברות כ'כ טובות..

בהמשך כתה ו'..

התקרבתי ליעל וטל..

היינו שלושתנו חברות כל כך טובות..

והנה פתאום גמני ודניאל חברות ממש טובות..

תמיד היינו חברות טובות..

אבל בכתה ו' הכל היה שונה..

אני התחלתי להעריץ אותו..

מכאן והלאה, אני אפילו לא יודעת איך לתאר לכם את זה!!

אני כל כך אוהבת אותו!!

בחודש מרץ אולי קצת לפני,

אם אני לא טועה,

נרשמתי לפורום!!

הפורום הזה..

הוא נותן לי כח..

הידיעה הזאת שיש אנשים כמוני..

שגם הם אוהבים אותו..

זה פשוט חיזק אותי..

הייתה תקופה שידעתי שהפורום הזה ורן דנקר עצמו..

הם אחד הדברים,

שנותנים לי כח..

שעוזרים לי..

ממתי אנשים יכולים להיות כל כך מגעילים?!

השנה הבנתי שבני אדם יכולים להיות דבר כל כך דוחה!!

איך אפשר להיות כל כך מגעילים?!

כיתה שאמורה לתמוך,

רק הורסת..

הורים שאמורים להבין,

רק מאכזבים..

חברות שאמורות לפרגן,

רק הורסות!!

למה?!

למה אתם כל כך רעים אנשים?!

אני לא מבינה את זה!!

למה אתם כאלה..?

התחיל השיפוץ..

בהתחלה חשבתי שזה הדבר הכי טוב בעולם..

אבל אז הבנתי שלא..

זה הכי גרוע!!

עברנו למעלה..

בלי אינטרנט, בלי כבלים..

כלום!

נגמר,

זהו זה עבר השיפוץ נגמר..

הכי שמחתי שאפשר!!

אני הרגשתי טוב!!

אבל לא ידעתי מה מחכה לי..

אחרי השיפוץ זה נהיה רק יותר גרוע!!!

אסור לי כלום בבית!!

פשוט כ-ל-ו-ם-!

אני לא יכולה יותר!!

זהו אני מרגישה מתה..

כאילו המח והלב פועלים,

והנשמה פשוט יצאה..

אני לא חושבת שמישהו יכול להבין אותי..

גם אם תנסו..

אני פשוט מוזרה..

אני לא נורמלית!!

ועכשיו..

אני בכלל לא יודעת מי החברות שלי..

כל מי שחשבתי שהחברה הכי טובה-> הולכת..

כל מי שיכלה לפחות בהתחלה לחשוב כמוני>עוזבת..

הרב התגלה לי החופש..:

דניאל>אני באמת צריכה להסביר..?

לירי>האירוע סיום הזה הרסהכל.. מישהי שבאמת חשבה כמוני, עוזבת..

אורי>אני לא יודעת, אני פשוט לא מבינה איך חברות כזאת פשוט נהרסה..

טל->טוב נו.. את לא עשית לי כלום.. אבל אני לא יודעת על מי לסמוך יותר..

יעל> אנחנו חברות טובות.. ולפי העבר שלי, זה עוד ייגמר..

זהו, אתם חמישתכם, החברות הכי טובות שלי..

מכאן..

אני לא יודעת מה יהיה..

זה ממש מוזר, דווקא, חברות שלא ראיתי, חברות שהכרתי לא מזמן,

דווקא אליהם אני יכולה לפרוק,

אנ ייכולה לסמוך עליהם..

זהו, הכל נגמר..

מחר!

מחר זה נגמר..

ולא,

לא אכפת לי מהלימודים..

אכפת לי מהחטיבה!!

אני לא מבינה איך זה קרה?!

באמת הכל התפרק..

כל מה שאני רוצה,

זה להיות שלמה אם עצמי,

ולמצוא מישהי,

שהיא כמוני..

שתוכל להקשיב לשטויות שלי,

שתזדהה איתי..

זהו,

אלה הבקשות שלי!!

להיות שלמה עם עצמי,

ושמישו יחשוב כמוני, או יבין אותי!!

מסקנה:

החיים בזבל!!

מה נותן לי כח?!

1. הפורום!

2.רן דנקר.

זהו!!