אל תעשו עניין, הדרך תמשיך גם אם לא תדעו לאן.

הולכת ממכם, הכי רחוק שאני יכולה להגיע. כי התעייפתי וכי זה לא מתאים לי, אין לי פה מקום בקירבתכם.

כולם נורא אוהבים לספר איך זה לנסוע לסיני ולהתנתק מהכל, אבל אף אחד לא טרח להסביר לי מה עושים כשחוזרים למציאות? איך הכל נופל עליי בבום ואני רק מתהלכת לי מצד אל צד במחשבה של מה לעזעזאל אני עושה פה.

שיקרתי כשאמרתי שהכל כלכך נפלא, כי שומדבר בעצם לא היה נכון.